שר האוצר התייחס גם להתחזקות המטבע וציין כי השקל נסחר בשער היסטורי של פחות משלושה שקלים ו־10 אגורות לדולר. לדבריו, שקל חזק מתורגם להוזלת היבוא וחומרי הגלם לתעשיה, ובסופו של דבר להקלה ביוקר המחיה: “תפקיד התקציב הזה הוא שהנתונים הפנטסטיים של הכלכלה יחלחלו לכיס של האזרח”. בהתייחסות למדיניות המוניטרית קרא סמוטריץ' לנגיד בנק ישראל להפחית את הריבית במהירות: “כדי להשלים את ההצלחה של המדיניות הפיסקלית שלנו הנגיד צריך לעשות דבר אחד - להוריד את הריבית הרבה ומהר ולשחרר את המשק לצמיחה. אנחנו לא בעולמות של אינפלציה, והשקל החזק ידחוף אותה עוד יותר למטה”. מבנק ישראל נמסר כי הדברים אינם ראויים לתגובה. סמוטריץ' הציג נתונים נוספים על פעילות המשק וציין כי ההייטק הישראלי מצוי בשיא, כי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 זרמו לישראל השקעות בהיקף של 19 מיליארד דולר - יותר מאשר ערב המלחמה - וכי הבורסה רשמה עלייה של כ־100% מתחילת המלחמה. עוד אמר כי שוק התעסוקה נותר מהודק וכי הכנסות המדינה בשנת 2025 עלו בכ־35 מיליארד שקלים ביחס לתחזית, בין היתר בזכות הרחבת בסיס המס והמאבק בהון השחור. תקציב המדינה לשנת 2026, המונח על שולחן הכנסת, עומד על 660 מיליארד שקלים. שר האוצר ציין כי לאחר שנתיים של תקציב ביטחון גבוה במיוחד, מתחילה הממשלה לכנס אותו למסגרת מאוזנת יותר, תוך הגדלת ההשקעה בחינוך, ברווחה, בדיגיטציה ובתחומים אזרחיים נוספים. “התקציב הזה אינו רק מסמך כלכלי”, אמר, “הוא הצהרת כוונות ואומר לעולם שמדינת ישראל וכלכלת ישראל חזקה מאי פעם”. במקביל לדיון במליאה אמר סמוטריץ' בהצהרה לעיתונאים כי הממשלה לא הייתה מביאה את התקציב לקריאה ראשונה ללא התחייבות של הסיעות החרדיות לתמוך בו בכל שלוש הקריאות. לדבריו, התקציב אינו מקושר לחוק הגיוס: “החרדים לא קושרים בינו לבין הגיוס. זה תקציב טוב והוא יעבור. איש לא ייקח את התקציב כבן ערובה. כשיהיה נוסח של חוק גיוס - נתייחס אליו”.