יוזם הצעת החוק, ח"כ משה סעדה (ליכוד), הציג קו תקיף במיוחד נגד הפרקליטות ומח"ש במתכונתן הנוכחית. לדבריו: "מח"ש הפכה ממחלקה חוקרת שוטרים למחלקה מטייחת שוטרים. יש פה מסע רדיפה של הפרקליטות לא אחרי צדק אלא אחרי אנשים". סעדה טען כי בפרשות שונות הופעל לחץ להעמיד לדין ללא ראיות מספקות, וציין בין היתר את פרשת הרימון של מאיר סוויסה ואת התנהלות הפרקליטות בפרשת הרוגלות, שלדבריו כלל לא נבדקה כראוי. לדבריו, מח"ש במתכונתה החדשה תפעל "לרדיפת צדק עבור כולם - יהודים, ערבים, חילונים ודתיים", ותהיה גוף יעיל, עצמאי וחסר ניגודי עניינים. הוא אף ציין כי מח"ש החדשה תידרש לבחון גם את התנהלות הדרג הבכיר במערכת האכיפה, לרבות היועצת המשפטית לממשלה.

במהלך דבריו של סעדה התפרץ ח"כ גלעד קריב (העבודה) ותקף אותו אישית: "אתה משקר פה כמו ששיקרת בבית משפט. אתה הסיבה שרונאל פישר לא יושב בכלא. חרפה שאתה מעז לדבר על מח"ש". ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ עמית הלוי (ליכוד), הגיב ואמר: "חבל להגן על מקרה כל כך חמור. שיקרו לכולנו בפנים".

הלוי הדגיש כי עצם הצעת החוק נובעת מניגוד עניינים מובנה: "כשיש לחקור שוטרים, ידידיהם בפרקליטות הם שמכריעים. זה מצב שדורש תיקון. גוף שמחזיק בסמכות לפגוע בזכויות חייב לפעול עם קירות זכוכית וללא ניגודי עניינים".

האופוזיציה: ונדטה אישית וגוף נכה מקצועית ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) תקף את ההצעה הן במישור האישי והן במישור המקצועי. לדבריו, יוזם החוק "מתנהל בוונדטה אישית", והזהיר כי ניתוק מח"ש מהפרקליטות ייצור גוף חסר תשתית מקצועית: "מייצרים ניתוק של הצינור המקצועי. גם אם הכוונה טובה - מח"ש תהפוך לגוף נכה מקצועית. אם היום טוענים שהיא בעייתית, הבעיה רק תגדל".

סגלוביץ' הוסיף כי חקירות מורכבות דורשות מערך שלם של ייעוץ, הנחיות ואיזונים, והתריע מפני ריכוז סמכויות ללא פיקוח עליון. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "מעולם לא ראיתי נחישות כזו לקדם הצעת חוק כה שנויה במחלוקת על-ידי אדם שיש לו עניין אישי בה". היא דרשה לבחון את מצבה של ההצעה הממשלתית המקבילה ולהקים עבודת מטה רחבה.

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הצטרף לביקורת החריפה והזהיר מפני כפיפות מח"ש לדרג הפוליטי: "יש חשש עמוק לפוליטיזציה, לניגוד עניינים ולפגיעה באמון הציבור. החוק רע, לא מקצועי, ורוח רעה נושבת ממנו". נציגי המשטרה: משבר אמון ואכיפה בררנית נצ"מ דנה ימין חה, ראש מחלקת משמעת במשטרה, הציגה נתונים שלפיהם בשנת 2025 הוגשו 103 תיקי משמעת, מתוכם רק 20 בהנחיית מח"ש. לדבריה, תובע חיצוני שאינו כפוף למערכת המשטרתית "מייצר פתח לאכיפה בררנית", והדגישה כי הסמכות המשמעתית חייבת להישאר פנים־ארגונית. נצ"מ שירה דה פורטו, מהייעוץ המשפטי למשטרה, התריעה כי קביעת סמכות מקבילה למח"ש בבית הדין למשמעת יוצרת "משבר אמון מאוד גדול" בקרב שוטרים, והוסיפה כי הגישה הרחבה למערכות המשטרה המוצעת בחוק מנוסחת באופן עמום ובעייתי.

מח"ש: גוף קטן עם עומס מבצעי ללא הכרה מספקת אודליה בן חיים אביעד, חוקרת מח"ש, הציגה את מצוקת החוקרים בשטח: "במח"ש יש היום 45 חוקרים בלבד. אנחנו כוננים 24/7, מבצעים חקירות, חיפושים וליווי עצורים, אך ללא הכרה כגוף מבצעי". לדבריה, חוקרי מח"ש אינם נהנים מהמעטפת הניתנת לשוטרים, גם כאשר הם נפגעים במהלך פעילות. הלה אדלמן, מנהלת מחלקת הפרקליטים במח"ש, הבהירה כי נושא הרוגלות הוא מערכתי ואינו נושא הדיון, והזהירה מפני נוסח עמום של כפיפות להנחיות היועצת המשפטית לממשלה. עו"ד גיל שפירא, מהסניגוריה הציבורית, ציין כי בצוות המקצועי הומלץ להכיר במח"ש כיחידה מבצעית, אך במקביל להבטיח אחידות מערך האכיפה באמצעות כפיפות להנחיות היועמ"ש ופרקליט המדינה. הוא הוסיף כי מנגנון מינוי ראש מח"ש המוצע בנוסח הנוכחי אינו מספק איזון מקצועי ראוי. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, דחה את הטענות לפוליטיזציה וטען כי הרכב ועדת המינויים כולל מנגנוני התייעצות שמונעים שליטה בלעדית של השר. לדבריו, הדוח המקצועי הצביע על ניגוד עניינים מובנה בכך שראש התביעה הפלילית אחראי גם על מח"ש, ולכן נדרשת הפרדה מבנית.