קרעי טען כי ביטול חוקי יסוד, התערבות במינויים, במדיניות ביטחונית ובהחלטות ממשלה, וכן ישיבה של שופטים בניגוד עניינים תוך סירוב לפסול את עצמם, אינם ביטוי לשלטון החוק אלא ל"שתלטנות משפטית". לדבריו, המצאת עילות שאינן קיימות בחוק חותרת תחת יסודות המשטר.
בהתייחסו לטענת עמית כי אי־ציות לפסקי דין מערער את שלטון החוק, השיב קרעי כי השאלה חוזרת אל בית המשפט עצמו כבומרנג. "אם אתם בבית המשפט לא תכבדו את החוק", אמר, "למה שאזרחים יכבדו את החוק". הוא הגדיר את הדברים שנאמרו בכנס כ"מניפולציה" וכ"שיטת הפחדה", וטען כי הציבור מבין היטב את המתרחש.
לדבריו, שחיקת אמון הציבור במערכת המשפט אינה נובעת מביקורת, אלא מיהירות, ניתוק ותחושה שבית המשפט חדל לשרת את העם ומנסה לשלוט בו. "ביקורת על מערכת המשפט אינה איום על הדמוקרטיה", הדגיש, "זו הדמוקרטיה עצמה, זה
חופש הביטוי".
קרעי הוסיף כי מי שמבקש חסינות מביקורת, רואה עצמו מעל הכנסת, מעל הממשלה ומעל הציבור, ומבטל חוקים וחוקי יסוד, הוא זה שמערער את יסודות השיטה. לדבריו, בכך מחוללת המערכת המשפטית אנרכיה ופוגעת באמון הציבור בנבחריו.
בסיום דבריו הבהיר השר כי הממשלה תמשיך להשמיע את עמדתה בקול ברור. "דמוקרטיה היא שלטון העם, לא שלטון המשפטנים", אמר, והצהיר כי בכוונת המחנה שהוא מייצג להשיב לציבור מדינה יהודית ודמוקרטית, שבה השלטון נבחר בידי העם ולא מונח בידי בית משפט הרואה עצמו מעל החוק.