מקור המימון החשוב ביותר של רוסיה למלחמה באוקראינה – ייצוא נפט – מצוי תחת לחץ גובר. המחיר צנח בשל עודף ההיצע והעיצומים המערביים, ובשנה שעברה ירדו הכנסותיה של רוסיה בקרוב ל-25% והקרמלין מעלה את המיסים ואת הגרעון כדי לגשר על הפער. נכון לעכשיו אין סימן של ממש לכך שהלחץ הכלכלי וחוסר שביעות רצון מצד הציבור והמגזר העסקי, גורמים לוולדימיר פוטין לשנות את דעתו – מציין ניו-יורק טיימס. אבל הציבור הרוסי ייאלץ לשאת יותר מהנטל של עלויות המלחמה, המגיעות ל-170 מיליארד דולר בשנה. לאורך עשרות שנות שלטונו התגאה פוטין ביציבות שהביא למשק הרוסי, שהיה בצניחה חופשית לאחר נפילתה של בריה"מ: החוב הצטמק, המיסים פחתו והאינפלציה ירדה. כלכלת נפט חזקה הובילה לעלייה ברמת החיים, והקרמלין קיווה שהציבור יישאר ממושמע למרות הפגיעה בחרויות הפרט. אבל כעת יציבות זו מתערערת. הצניחה בהכנסות הנפט הביאה עידן חדש של גרעונות תקציביים גדלים, מיסים גבוהים יותר ואינפלציה עיקשת. סחר הנפט הרוסי נפגע בשתי חזיתות, מסביר הטיימס. מחירי הנפט יורדים מאז אפריל, לאחר שאופ"ק החליט להעלות בהדרגה את התפוקה לאחר שנים של צמצומים. ובחודשים האחרונים נפגע המגזר מעיצומים חדשים ומהכבדת הקיימים. בחודש אוקטובר הטיל דונלד טראמפ עיצומים על שתי חברות הנפט הגדולות ביותר – רוסנפט הממשלתית ולוקאויל הפרטית – אשר פגעו קשות ביכולת הייצוא שלהן. רוסיה גם סובלת מהכבדת היד על "צי הצללים" המוביל את הנפט. בשל עודף ההיצע, לרוכשים יש יותר חלופות לנפט הרוסי, מה שמאפשר להם להפסיק לחלוטין את הרכישות מרוסיה או לדרוש הנחות גדולות בהרבה כפיצוי על הסיכון שבהפרת העיצומים. בחודש דצמבר גבתה רוסיה 39 דולר לחבית, לעומת 57 דולר באוגוסט. אוקראינה מוסיפה לבעיותיה של רוסיה בכך שמאז נובמבר היא תוקפת בכטב"מים מיכליות הקשורות לרוסיה בים השחור ובים התיכון, וצבאה תוקף בתי זיקוק. הללו גרמו למשברי אספקה בכמה איזורים והממשלה נאלצה להשעות זמנית את ייצוא הנפט. "הדבר היחיד שיכול לשנות את המצב הוא לחץ כלכלי על רוסיה", אמר ולדימיר זלנסקי בשבוע שעבר. "צריך לאזול לרוסיה הכסף כדי שהמלחמה תתקרב לסיומה". אין זו הפעם הראשונה בה על פוטין להתמודד עם ירידה במחירי הנפט, מציין הטיימס. אבל בשנים קודמות היו לרוסיה יותר חלופות. היא יכלה לחתוך בהוצאות או לאפשר לרובל להיחלש כדי לאזן את התקציב. אבל עלויות המלחמה, המגיעות ל-30% מהתקציב (580 מיליארד דולר לשנה), מקשה לקצץ בהוצאות, והרובל נותר חזק. בשל מגבלות על הייצוא והריבית הגבוהה, המטבע זינק אשתקד ב-45% מול הדולר – מה שאומר שהממשלה מקבלת פחות רובלים תמורת כל חבית נפט. כאשר האפשרויות הולכות ואוזלות, אין לקרמלין ברירה אלא להגדיל את הגרעון ולהעלות את מיסי הפרט והחברות. הממשלה העלתה את המיסים גם על עסקים קטנים כמו מאפיות וחנויות, וגרמה להתמרמרות נדירה מצד הבעלים. הגרעון אשתקד היה 72 מיליארד דולר, הגבוה ביותר (נומינלית) מאז 2009, והוא צפוי לעלות עוד יותר השנה.