גם ההשלכות המשקיות הוצגו: דואר, דפוס ותעסוקה
לצד ההיבט הצרכני, הובאו לוועדה גם טענות על פגיעה בענפי הדואר והדפוס. בדיון ח"כ
שלום דנינו (ליכוד) העריך כי מדובר בפגיעה של 100 מיליון שקל בדואר ישראל. יו"ר ועד עובדי הדואר דיבר על חשש לפיטורי מאות ואף אלפי עובדים.
גם בהסתדרות הכללית התריעו כי מעבר גורף לדיגיטל עלול לפגוע בענפים המעסיקים עובדים רבים באזורים מוחלשים, וקראו לבחון את ההשלכות התעסוקתיות והחברתיות של "התכתבות דיגיטלית בלבד".
מה דורשים הגופים מהכנסת ומהפיקוח על הבנקים
למרות השוני בין המגישים, ההמלצות חזרו על אותן נקודות ליבה:
1. להשאיר את ברירת המחדל בדואר פיזי, ולעבור לדיגיטל רק בהסכמה מפורשת. זו הקריאה המרכזית של קליניקות משפטיות ושל ארגונים שונים.
2. להגן באופן מובנה על אוכלוסיות יעד: החרגות אוטומטיות או הגנות ייעודיות לקשישים ולמקבלי קצבאות, ולא להשאיר את ההכרעה בידי הבנקים בלבד.
3. להפוך את היציאה מהדיגיטל לקלה באמת: מוקד טלפוני ייעודי ללא המתנה, אפשרות בסניף, ושפה פשוטה וברורה.
4. איסור מעשי על קישורים לחיצים בהודעות כדי לצמצם התחזות והונאות, והרחבת ההסברה לציבור.
5. תקופת ביניים של "שני ערוצים במקביל": שנה שבה הדיוור נשלח גם בדואר וגם בדיגיטל כדי למנוע נזקים בתקופת הסתגלות.
6. כללי זהירות להודעות רגישות: ביחס להודעות שעלולות להוביל להליך משפטי או לנזק בלתי הפיך, דרישה לדיוור פיזי נוסף גם אם יש דיגיטל.
עמדת הבנקים והפיקוח: "זה ייעשה בהחרגות ופיקוח"
מנהל קשרי החוץ של איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר בדיון כי אין עדיין הוראה סופית, אך לשיטתו מה שמבקשים חברי הכנסת "גם יקרה". הוא טען שמדובר בתהליך מדוד שיתחשב באוכלוסיות חלשות, והוסיף שהנושא מלווה בקמפיין של גורם עסקי שעלול להיפגע כלכלית מהמהלך.
ח"כ מקלב התערב והזהיר מפני מצב שבו הבנקים יקבעו מי נחשב בעל אוריינות דיגיטלית. נציגת הפיקוח על הבנקים, ליאורה נבון, אמרה כי מדובר בטיוטה שאינה אחרונה, וכי הפיקוח דרש מהבנקים למפות אוכלוסיות, להחריג אוכלוסיות, לבצע ניטור ולהעמיד זאת בפיקוח.