הוועדה לביקורת המדינה קיימה השבוע דיון בדוח מבקר המדינה על מיגון בתי החולים במצבי חירום, דיון שבו הוצגה תמונת מצב קשה של פערי מיגון נרחבים במערכת האשפוז - דווקא לאחר מלחמת חרבות ברזל והעימות הישיר עם אירן במבצע "עם כלביא". במהלך הדיון הוצגו נתונים שלפיהם כ־56% ממיטות האשפוז הכלליות בישראל, כ־10,500 מיטות, אינן ממוגנות כלל. בנוסף, 41% מחדרי הניתוח ו־61% ממכשירי הדימות, ובהם CT ו־MRI, אינם מצויים במרחבים מוגנים. בבתי החולים הסמוכים לגבולות המדינה הנתונים חמורים עוד יותר: 67% ממכשירי הדימות ו־48% ממיטות האשפוז אינם ממוגנים, אף שבמקומות אלה נאלצים צוותים רפואיים להמשיך בניתוחים ובטיפולים מצילי חיים תחת אש. הפערים אינם שוליים - לב המערכת חשוף בדיון הובהר כי פערי המיגון אינם מתמקדים רק במחלקות אשפוז כלליות. בבתי חולים סמוכי גבול, גם חלק ניכר ממיטות הטיפול הנמרץ, חדרי הניתוח, עמדות הדיאליזה ועריסות הפגייה פועלים באתרים שאינם ממוגנים. חלק מהפעילות מועברת בעת חירום לאתרים חלופיים או לאזורים המוגדרים "הכי מוגן שיש", אך מדובר באתרים שאינם עומדים בתקן מיגון מלא ומותרים לשימוש רק בהיעדר חלופה. המצב החמור ביותר - פסיכיאטריה וגריאטריה חברי הוועדה נחשפו גם לנתונים חריפים במיוחד במערך האשפוז ההמשכי. כ־75% מהמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים וכ־63% מהמיטות בבתי החולים הגריאטריים אינן ממוגנות. במחוז דן בלבד, שיעור המיגון בבתי החולים הללו עומד על 7% בלבד - נתון שהוגדר בדיון ככשל חמור בטיפול באוכלוסיות פגיעות שאינן יכולות להתפנות במהירות בשעת חירום. עלות סגירת כלל פערי המיגון הוצגה בדיון בכ־4.8 מיליארד ש"ח. בפועל, הממשלה תקצבה עד כה מיזמים בהיקף של כחצי מיליארד ש"ח בלבד - כ־10% מהנדרש. יתרת הסכום, יותר מ־4.3 מיליארד ש"ח, נותרה ללא מקור תקציבי. שוסטר: פגיעה באשפוז - פגיעה בחוסן הלאומי יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, אמר בדיון כי הדוח מצטרף לשורה ארוכה של דוחות מבקר המדינה מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023, המצביעים על כשלים חמורים בניהול האזרחי של העורף. לדבריו, מדובר בדוח התשיעי בסדרה, העוסק במיגון, מיקלוט, למידה ומענקי פיצויים בגין מלחמה. שוסטר הדגיש כי בעת הכרזה על "מצב מיוחד בעורף", מערך האשפוז נדרש לתת מענה לנפגעים אזרחיים וצבאיים, לתפקד בתנאים חריגים, ובו בזמן להגן על חיי הצוותים והמטופלים. פגיעה בתפקוד מערכת האשפוז, אמר, עלולה לפגוע בחוסן העורף ואף ביכולת הלחימה. לדבריו, אף שהביקורת בוצעה ברובה לפני מבצע "עם כלביא", פערי המיגון באו לידי ביטוי בפועל בפגיעת הטיל האירני בבית החולים סורוקה. משרד הבריאות: לא מתוקצבים כחירום, אך ערוכים מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון כי מערכת הבריאות פועלת במציאות כלכלית מאתגרת וכי ישראל היא מהמדינות המוציאות יחסית מעט על בריאות. לדבריו, האיומים על המערכת מגוונים, והיערכות לאיום טילים אינה זהה להיערכות לרעידות אדמה, ולכן נדרשת מוכנות למכלול סיכונים. בר סימן טוב ציין כי מערכת הבריאות נועדה בראש ובראשונה לשגרה, אך מחזיקה מערך חירום מובנה, וכי במהלך מבצע "עם כלביא" המערכת פעלה בגמישות והתאימה את עצמה למציאות המשתנה. עם זאת, הוא הבהיר כי נדרשת היערכות מתמדת ותרגול שוטף של בתי החולים. צה"ל והאוצר: סקר בעיצומו, תוכנית בהכנה סא"ל משה שלמה, רע"ן הנדסה בצה"ל, אמר בוועדה כי קריטריוני המיגון נגזרים מאיומים מחמירים מאוד, לרבות טילים בליסטיים בטווחים קצרים. לדבריו, מתבצע סקר מיגון רחב, שכ־40% ממנו כבר הושלמו, וכי קבלת החלטת ממשלה ותקצוב ייעודי יאפשרו לצמצם את הפערים. ממשרד האוצר נמסר לוועדה כי כל מבנה בריאות שנבנה החל משנת 2013 נבנה בהתאם לסטנדרט המיגון של פיקוד העורף. עוד נטען כי מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל אותרו 670 מיליון ש"ח למיגון, שסייעו למיגון של למעלה מ־3,000 מיטות, וכי מגובשת יחד עם משרד הבריאות תוכנית כוללת למיגון מערכת הבריאות. הרופאים: ההנחיות לא עומדות במבחן המציאות יו"ר ארגון רופאי המדינה, זאב פלדמן, אמר בדיון כי במהלך המלחמה התקבלו הנחיות לעצור פעילות במתחמים שאינם ממוגנים, אך בפועל חולים רבים שוחררו לבתיהם אף שנדרשו להמשך אשפוז. לדבריו, קיימים פערים משמעותיים בין ההנחיות לבין תנאי השטח בבתי החולים.