נציג נוסף מהספקים, אלעד ארנסט, תקף את אופן הבקרה ואת מערכות הדיווח: "מנגנון הבקרה עלינו הספקים בנוי עקום, כאילו תוכנן להכשיל אותנו. לא ייתכן שאנחנו נקנסים על מערכת טכנולוגית תקולה. לא ייתכן שאנחנו נדרשים להזין נתונים שקריים. מערכת הדיווח מחייבת אותי לדווח על פעילות של 60 דקות אבל בבתי הספר שיעור נמשך 45 דקות. זה לא תואם את המציאות".
מנהל אגף הבקרה במשרד החינוך, משה טשנדי, הדף את הטענות וטען לאכיפה רכה: "בכל רחבי הארץ יש כ-40 בקרים בשטח והאכיפה היא על קצה המזלג. על כל 20 התראות ששלחנו הוצאנו רק פיצוי מוסכם אחד. יש המון ערעורים שאנו מטפלים בהם. היו ספקים שעניינו להם ארבע פעמים לערעור". לדבריו, מאז שהחלה האכיפה, אחוזי הדיווח עלו ב-1,300%.
במשרד החינוך טענו כי בשנתיים הראשונות להפעלת הגפ"ן נשלחו התראות בלבד ולא הוטלו קנסות כלל. קנסות החלו רק בתשפ"ה, ומתוך אלפי התראות שנשלחו בתשפ"ה הוטלו 152 קנסות. בשנה הנוכחית הוטלו 72 קנסות בלבד, רובם בין 5,000 ל-10,000 שקלים, בעיקר בגין חוסר דיווח וחוסר פעילות בשטח.