ח"כ סון הר מלך טענה בדיון: "החוק הזה יקדם נשים ממגזרים שעד היום לא זכו לקידום הראוי. מה שמפריע למתנגדי החוק זה שהוא פוגע בהגמוניה. החוק יאפשר שוויון זכויות אמיתי לנשים שכיום עומדות מול תקרת זכוכית".

מנגד, חברות כנסת מהאופוזיציה תקפו את ההצעה וטענו כי היא תפגע בנשים ובמערכת ההשכלה הגבוהה. ח"כ מירב בן ארי אמרה: "החוק הזה לא מקדם נשים אלא מחזיר אותנו אחורה. הוא פוגע באקדמיה שגם כך סובלת ממחסור בכיתות, סגל ומעבדות, ובסוף נקבל הוראה ברמה נמוכה יותר".

ח"כ מרב מיכאלי טענה כי "חוזרים ומסמנים את הנשים כבעיה", וח"כ עדי עזוז הגדירה את ההצעה כ"מהלך ציני על חשבון נשים".

ח"כ יוסף טייב דחה את הביקורת ואמר כי ההתנגדות נובעת מרצון למנוע שילוב חרדים: "אתם לא רוצים שהחרדים ישתלבו. אתם רוצים שהם יהיו פחות חרדים".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, יצא להגנת החוק ודחה את טענות האופוזיציה בחריפות: "זה מופע של צביעות. במדינת ישראל מתקיימים כל העת מסגרות נפרדות - בחינוך ובתרבות. הניסיון לומר לאוכלוסייה גדולה 'אנחנו יודעים יותר טוב מכם' הוא התנשאות וכפייה חילונית. סולם הערכים שלי שונה משלך, ואני מצפה לכבוד הדדי".

במהלך הדיון עלו גם טענות בדבר המשמעות הכלכלית והחינוכית של שינוי הנוסח. ח"כ סימון דוידסון התריע כי הסרת ההגבלה על ההפרדה לכיתות בלבד עלולה להוביל להפרדה רחבה בכלל תחומי הלימוד והפקולטות, לרבות מקצועות עתירי משאבים. לדבריו, "האקדמיה היא כור היתוך, ואם נהפוך אותה למסלולים סגורים, נפגע ביכולת ההשתלבות בחברה הכללית". גם נציגי האקדמיה הביעו הסתייגות. הפרופסור אורנה קופרמן מהאוניברסיטה העברית סיפרה מניסיונה בשילוב חרדים בלימודים: "במסלולים הנפרדים לתואר ראשון, רבים מהחששות התממשו. נדרש שיכפול של מערך ההוראה, והסטודנטים קיבלו לעיתים מוצר אקדמי נחות. בתארים מתקדמים זה עלול להיות חמור עוד יותר". מן העבר השני נשמעה גם תמיכה נשית חרדית בהצעה. אושרה דנוך אמרה כי "החוק הוא בשורה של ממש. הניסיונות לוותר על הערכים שלנו בשם שילוב - לא יעבדו".

ברקע הדיון הוזכר פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2021, שאישר את מתווה המועצה להשכלה גבוהה לשילוב הציבור החרדי באקדמיה, לרבות מסלולי לימוד נפרדים לתואר ראשון, לצורך הגברת ההשתלבות. על-פי נתונים שהוצגו, בשנת תשפ"ד למדו במוסדות להשכלה גבוהה 17,405 בוגרי החינוך החרדי, מהם 3,090 בתארים מתקדמים.