היעדר פעילות אכיפה יזומה מצד משטרת ישראל כלפי משתמטי גיוס פוגע ביישום פסק הדין של בית המשפט העליון ומוביל בפועל לאכיפה שאינה אחידה - כך עולה ממסמך רשמי של משרד המשפטים המסכם דיון מעקב שנערך בלשכת היועצת המשפטית לממשלה בנושא גיוס בני ישיבות. במסמך קובעת היועצת, גלי בהרב־מיארה, כי מצב זה יוצר תוצאה של אכיפה בררנית, שהוגדרה “קשה ומטרידה”. הנתונים: עלייה בגיוס - וזינוק במספר המשתמטים במסמך מוצגת תמונת מצב מורכבת. מצד אחד, נרשמה עלייה במספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי: בשלישון הראשון של שנת הגיוס 2025 התגייסו כ־1,100 חרדים, עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גורמי הצבא ייחסו מגמה זו בין היתר להשפעת צעדי אכיפה אישיים וכלכליים. מן הצד האחר, נרשמה עלייה חדה במספר המוגדרים כמשתמטים. לפי הנתונים, ביולי 2025 עמד מספר המשתמטים החרדים על 2,257, ואילו בינואר 2026 הגיע המספר ל־15,085. בנוסף, הוצאו 17,220 צווי התייצבות (צו 12) למיועדים לשירות ביטחון מקרב הציבור החרדי. עוד עולה מהמסמך כי מתוך כ־71 אלף משתמטים בכלל האוכלוסייה, חלק משמעותי מיוחס לציבור החרדי. מוקד הכשל: היעדר פעילות אכיפה יזומה המסמך מצביע על קושי מרכזי ביישום פסק הדין: היעדר פעילות אכיפה יזומה כלפי משתמטים, ובפרט היעדר שיתוף פעולה אפקטיבי בין משטרת ישראל לבין המשטרה הצבאית. לפי התיאור, המשטרה הצבאית מתקשה לבצע פעולות יזומות ללא סיוע משטרתי, והאכיפה מתבצעת בעיקר באופנים נקודתיים ולא שיטתיים. היועצת המשפטית לממשלה קובעת כי חובת הגיוס חלה במלואה על מי שאינם זכאים עוד לדחיית שירות, וכי הצורך במשאבים או עומסים אחרים אינו יכול להצדיק, כשלעצמו, הימנעות מאכיפת הדין. בהיעדר פעילות יזומה, כך נכתב, נפגעת היכולת ליישם את החובה באופן שוויוני. אכיפה בררנית - תוצאה ולא מדיניות אחד הקביעות המרכזיות במסמך היא כי אי־האכיפה המשטרתית אינה מבטלת את החובה החוקית, אלא מובילה לכך שהאכיפה מתבצעת באמצעים אחרים - אזרחיים, כלכליים או משמעתיים - באופן שאינו אחיד. מצב זה יוצר בפועל אכיפה בררנית, שבה חלק מהחייבים נחשפים לצעדים מחמירים יותר מאחרים. המסמך אינו מייחס כוונה למשטרה, אך מדגיש כי התוצאה המצטברת של היעדר פעילות יזומה ושיתוף פעולה חלקי היא פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק ופגיעה באמון הציבור ביכולת המדינה לאכוף את חובת הגיוס. הצעדים שנבחנים: החמרה פלילית ומשמעתית בדיון הוצגו גם צעדים שמקדמים גורמי הצבא והפרקליטות הצבאית, ובהם קיצור פרקי הזמן להעמדה לדין פלילי בגין השתמטות, החמרת מסלולי הענישה המשמעתיים והפחתת האפשרות להישאר לאורך זמן במסלול משמעתי מקל. צעדים אלה נועדו, לפי המסמך, לחזק את אפקט ההרתעה ולצמצם את הפער בין החובה המשפטית לבין המצב בפועל. במקביל נבחנים צעדים אזרחיים וכלכליים, ובהם בחינה מחודשת של מנגנוני מימון והטבות, כדי לוודא שכספי ציבור אינם מועברים למי שאינם עומדים בחובת הגיוס. המסמך מציג מסר ברור: פסק הדין של בג"ץ בעניין גיוס בני ישיבות יצר מסגרת משפטית מחייבת, אך יישומה בשטח תלוי במידה רבה ביכולת המדינה להפעיל אכיפה פלילית אפקטיבית. כל עוד אין פעילות יזומה ושיתוף פעולה מלא מצד המשטרה, האכיפה נותרת חלקית, והתוצאה היא אכיפה שאינה אחידה - מצב שהיועצת המשפטית לממשלה הגדירה כקשה ומטריד.