הכלכלה הישראלית נכנסת ל־2026 בעוצמה לא מבוטלת: הצמיחה גבוהה, השקל מתחזק במהירות והאינפלציה מתמתנת - אך דווקא השילוב הזה מעמיד את המדיניות הכלכלית בפני שורת הכרעות לא פשוטות. כך עולה מהסקירה הכלכלית העדכנית של החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים. דירוג אשראי: פחות דרמה, יותר יציבות על אף שינוי תחזית הדירוג של מודיס' משלילית לניטראלית, הסקירה מדגישה כי השפעת דירוג האשראי על המשק בשלב זה מוגבלת. ישראל והמוסדות הפיננסיים המקומיים גייסו לאחרונה חוב בהיקפים גדולים בשווקים הבינלאומיים, במרווחים נמוכים יחסית, מה שמעיד כי השווקים מתמקדים יותר ביציבות המאקרו ופחות בדירוג עצמו. להערכת הכלכלנים, מדובר בהכשרת קרקע לצמצום פערי דירוג בעתיד, ולא באירוע מטלטל בטווח הקצר. צמיחה והיי־טק: המנוע המרכזי הנתונים מצביעים על המשך תנופה בפעילות הכלכלית. אף שהרכישות בכרטיסי אשראי ירדו בדצמבר, במבט רבעוני נרשמה עלייה, ויצוא שירותי ההיי־טק ממשיך להתרחב. גם ההשקעות בבנייה תורמות לקצב הצמיחה, שבבנק הפועלים מעריכים כי יעמוד על כ־4.5% ברבעון הנוכחי - שיעור גבוה ביחס לכלכלות מפותחות אחרות. שקל חזק מדי? אחת הסוגיות הבולטות בסקירה היא התחזקות השקל. המטבע המקומי התחזק בשנה האחרונה בכ־14% מול הדולר, בין היתר בשל גיוסי הון מוגברים בענף ההיי־טק וצמצום חשיפה למט"ח מצד משקיעים מוסדיים. התחזקות זו מפחיתה את ציפיות האינפלציה לטווח הקצר לכ־1.5%, אך גם מעוררת דיון בשאלה האם בנק ישראל יידרש להתערבות - באמצעות ריבית או רכישת מט"ח - כדי לבלום ייסוף מהיר מדי. ריבית ואינפלציה: שביל זהב צר האינפלציה הנמוכה, שמקורה בעיקר בשער החליפין, מציבה אתגר למדיניות. הפחתות ריבית עשויות לתמוך בפעילות, אך בתנאי תעסוקה מלאים הן גם עלולות לפגוע ביציבות המחירים בטווח הבינוני. השווקים מגלמים הפחתות ריבית לרמה של כ־3.0%-3.25% עד סוף השנה, ואף סבורים כי הריבית בישראל עשויה לרדת מתחת לזו שבארה"ב - תרחיש חריג בשנים האחרונות. העולם ברקע: תנודתיות וזהירות בזירה הגלובלית נרשמה תנודתיות בשוקי ההון, ירידות במחירי מתכות ובקריפטו, והתחזקות קלה של הדולר. בארה"ב האינפלציה מתמתנת והפד נוקט קו זהיר, בעוד בגוש האירו נרשמת צמיחה מתונה והבנק המרכזי שומר על ריבית יציבה. כל אלה משפיעים בעקיפין גם על ישראל, בעיקר דרך שערי המטבע והשווקים הפיננסיים.