לרגל ט"ו בשבט, רשות הטבע והגנים, אגודת חובבי הפרפרים, מוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וקק"ל משיקים מיזם היסטורי: "הספר האדום לפרפרי היום". הספר, המהווה את הרשימה האדומה הראשונה לקבוצת חרקים בישראל, מציג תמונת מצב קודרת על בריאות המערכת האקולוגית המקומית ומנגיש את הנתונים לציבור בפורטל ייעודי.
המספרים שמאחורי הדעיכה
מתוך 156 מיני פרפרים שתועדו בישראל, הנתונים חושפים מציאות מטלטלת:
3 מינים נכחדו לחלוטין מהנוף הישראלי.
12 מינים מצויים בסכנת הכחדה חמורה.
23 מינים מוגדרים בסכנת הכחדה.
22 מינים נוספים נמצאים תחת איום על עתידם.
בסך-הכל, רק 63 מינים מוגדרים כיום ככאלה שאינם נמצאים בסיכון, בעוד שלגבי היתר חסר מידע מספק. בין המינים הבולטים שעל סף היעלמות ניתן למצוא את סנוניתן הורדיים, צמריר הקדד, וכתמית הפנינים.
גורמי האיום: פיתוח מואץ ומשבר האקלים
הגורם המרכזי להידרדרות הוא אובדן בתי גידול. ישראל מאבדת מדי שנה כ-18 קמ"ר של שטחים טבעיים - אחד הקצבים הגבוהים בעולם המפותח. לצד הבינוי והתשתיות, החקלאות האינטנסיבית והשימוש בחומרי הדברה פוגעים בפרפרים הן ישירות והן באמצעות פגיעה בצמחים הפונדקאים שלהם.
גם משבר האקלים נותן את אותותיו: ישראל מתחממת בקצב מהיר מהממוצע העולמי, ומינים רבים הנמצאים כאן בגבול תפוצתם הדרומי מתקשים לשרוד את השינויים בטמפרטורה ואת התייבשות המקורות.
"קריאת השכמה לטבע הישראלי"
ד"ר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, מדגיש כי הפרפרים הם "ביו-אינדיקטורים" - מד חום לבריאות הטבע כולו. "הספר האדום אינו רק סיכום מדעי, אלא כלי עבודה לקביעת מדיניות תכנון וניהול שטחים. הפגיעה בפרפרים היא סימן אזהרה לפגיעה רחבה יותר בטבע שכולנו תלויים בו. זוהי קריאת השכמה".
הערכת המצב התאפשרה בזכות תוכנית ניטור ארוכת שנים של מתנדבי אגודת חובבי הפרפרים, המוכיחה כיצד מדע אזרחי יכול להוביל לשינוי מדיניות.