היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה, כי יש לעצור את הדיון בכנסת על חוק התקשורת של השר שלמה קרעי ולחדש את עבודת המטה הממשלתית על החוק, וזאת כדי לרפא את הפגמים הקשים שנפלו לשיטתה בהכנתו. לדעת מיארה, מדובר במקרה חריג וקיצוני, המצדיק התערבות שיפוטית כבר בהליך החקיקה בלא המתנה לסיומו. מיארה הגישה לבג"ץ (2.2.26) את תגובתה לעתירות נגד ההצעה, אותה אישרה הממשלה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי והמטופלת בוועדה מיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן. ההצעה משנה את האסדרה בתחום שידורי החדשות ומעניקה לרגולטור סמכויות נרחבות מול הזכיינים, ומאפשרת בעלות צולבת בשידורי החדשות ובערוצי הטלוויזיה. קרעי טוען שהיא חיונית כדי לעודד את התחרות, בעוד מתנגדי ההצעה טוענים שהיא תפגע בצורה קשה בחופש העיתונות. לדברי מיארה, רפורמה כה נרחבת מחייבת עבודת מטה מעמיקה וסדורה, אך קרעי קטע אותה משום שהייעוץ המשפטי סבר שהצעתו פגומה ובלתי חוקתית. "הפגמים התהליכים והפגמים המהותיים שנפלו בהסדר, משמשים תמונת מראה זו של זו. אין, אפוא, להתפלא כי קידומה של הצעת חוק ללא השלמת הליבון המקצועי והמשפטי בשלב הפנים-ממשלתי הנדרש הוביל, בין היתר, לכך שחלק מההסדרים הכלולים בה מעוררים קשיים חוקתיים ניכרים בהיבטי חופש הביטוי והעיתונות", היא אומרת. "התעלמות משומרי הסף האמונים על תקינותו של הליך החקיקה בשלב הפנים-ממשלתי מעת שמתברר שהעמדה המשפטית אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות אותה השר או הממשלה מבקשים לקדם, אינה אירוע ייחודי למקרה זה, אלא חלק ממגמה רחבה של התנהלות הממשלה המעידה על תפיסה שלפיה מנגנוני הבקרה והאיזון שנועדו לשמור על עקרונות היסוד וזכויות האדם, אינם רכיב הכרחי בהליך הפנים-ממשלתי, אלא מכשול שיש לעוקפו מקום שבו הוא אינו משרת את התוצאה המבוקשת", מאשימה מיארה. מיארה יוצאת נגד ההתקפות על המשנה ליועצת, אביטל סומפולינסקי, בוועדה המיוחדת: "זהו ביטוי נוסף לאופן שבו העמדה המקצועית של גורמי המקצוע בממשלה הממלאים את תפקידם הציבורי ומצביעים על הפגמים מהותיים והתהליכים שנפלו בהליך, נענית בהכפשות, דה-לגיטימציה והפחדה. מדובר בתופעה פסולה מהיסוד אשר נועדה להוביל לחקיקה הפוגעת בעקרונות יסוד ובחופש העיתונות והתקשורת וכן להלך אימים על שומרי הסף, ואין להשלים עימה". עוד מזכירה מיארה, כי הוועדה המיוחדת הוקמה למרות התנגדותו של יו"ר ועדת הכלכלה (המופקדת על תחום התקשורת), ח"כ דוד ביטן, וזאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק. "מדובר אפוא במקרה חריג וקיצוני של התנערות מחובות המשפט המינהלי ודריסת דפוסי העבודה המקובלים בממשלה בכלל, ובהצעת חוק בסדר גודל שכזה - בפרט", היא ממשיכה. עוד מתארת מיארה את התנהלות הדיונים בוועדה, כאשר "נציגי הממשלה מתקשים להציג את תמונת הדברים המלאה, להשיב לשאלות ענייניות של חברי הכנסת, וליתן בידיהם את מלוא התשתית העובדתית והמשפטית הדרושה להם לצורך הדיון בהצעה". מיארה מוסיפה: "הגישה לפיה יש להתקדם עם אישור ההסדר ויהי מה, לא נעצרה בהליך הממשלתי, אלא צפה גם בדיונים בוועדה המתאפיינים ברצון מתמיד להאיץ את דיוני החקיקה, גם במחיר של דיונים פחות מעמיקים בהסדרים המורכבים. שר התקשורת ויו"ר הוועדה הביעו אי-שביעות רצון מ חברי כנסת שביקשו לדון בסוגיות הרחבות הנוגעות להסדרים הנדונים או להציג תמונת מצב שלמה בתחום מסוים, בשל האטת קצב עבודת הוועדה. שר התקשורת ויו"ר הוועדה אף באו בטרוניה כלפי הייעוץ המשפטי לוועדה בקשר למילוי תפקידם, ובין היתר על כך שניאותו למלא אחר בקשתם של חברי הכנסת ולהציג בפניהם את מלוא התמונה הנורמטיבית והרוחבית". לאור כל אלה סבורה מיארה, כאמור, כי על בג"ץ להתערב כבר כעת - אם כי לא בצורה קיצונית של פסילת אישור החוק בקריאה הראשונה. היא מציעה, כי "כי ייקבע מתווה דיוני ברור ומחייב, אשר יאפשר את חידוש ההליך הפנים-ממשלתי, בצד השהייה לתקופת זמן מוגבלת של דיוני הוועדה המיוחדת אשר התקדמו בינתיים משלב דיוני הפתיחה לשלב ההקראה, כך שבשלב זה כבר נידונים פרטי ההסדר לגופו. "מתווה זה עשוי, בנסיבות המתאימות, לאפשר את תיקון הכשלים שנפלו בהליך בדרך של השלמת הליבון הממשלתי של הצעת החוק, עד לקבלת אישור היועצת המשפטית לממשלה להצעת החוק בכללותה, בהתאם למסגרת הנורמטיבית המחייבת. לאחר מכן, ניתן יהיה לחדש את הדיונים בהצעת החוק בכנסת כסדרם, תוך הצגת המעטפת המקצועית והמשפטית המלאה של מערך הייעוץ המשפטי הממשלתי". מתווה זה גם ימנע את הצורך להכריע בשאלת פסילתו של החוק.