הטענה: ישראל חריגה ומסוכנת הפרופסור משה אליה כהן, מומחה למשפט השוואתי ממכון מסד הארץ, התריע כי היעדר מוחלט של זהב ביתרות המט"ח מעורר סימני שאלה, במיוחד נוכח המתחים הגיאופוליטיים. לדבריו, מדובר בסוגיה של חוסן פיננסי ופיזור סיכונים: "אם תתרחש קריסה פיננסית עולמית, אילו בטוחות יש לישראל כאשר כמעט כל הרזרבות מושקעות במטבעות פיאט". כהן טען כי בנקים מרכזיים בעולם פונים לזהב כדי לצמצם חשיפה לעיצומים ולחזק עצמאות כלכלית, בעוד ישראל נותרת ללא נכס אסטרטגי קלאסי. לירון רוז ממכון מסד הארץ הציג נתונים השוואתיים בין מדינות: יפן מחזיקה כ־7% זהב, הולנד כ־70%, פולין כ־28% וטורקיה כ־44%, בהיקפים של מאות טונות. לדבריו, בנקים מרכזיים רוכשים כ־1,000 טון זהב בשנה, כחלק מניהול סיכונים, והזהב אינו חייב להיות הנכס האלטרנטיבי היחיד. עמדת הבנק: זהב תנודתי ולא מגן מנגד הציג הד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, את עמדת הבנק ולפיה הזהב אינו נכס סולידי כפי שמקובל לחשוב. לדבריו, מרבית המדינות המפותחות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות בלבד, עוד מתקופת טרום שנות ה־90, ואינן מגדילות החזקות. לדבריו: "מי שקונה זהב כיום הן בעיקר כלכלות מתפתחות או מדינות שאינן דמוקרטיות. הזהב תנודתי, ספקולטיבי, ואינו מספק הגנה מעשית מעיצומים. החזקת מטילים במרתפים אינה מבטיחה נזילות בעת משבר". בניטה הציג נתונים ולפיהם מאז 2012 הניבה החשיפה למניות תשואה הגבוהה פי שלושה מזו של הזהב, וציין כי נפילה של כ־20% במחיר הזהב ביומיים ממחישה את רמת הסיכון. לדבריו, פיזור מטבעי רחב וחשיפה של כ־25% מהרזרבות למניות הציבו את בנק ישראל בין הבנקים המרכזיים המובילים בעולם מבחינת ביצועים. הדרישה: נתונים ולא תחושות במהלך הדיון חזר יו"ר הוועדה ודרש הצגת נתונים השוואתיים ברורים, ובראשם גרף המשווה בין ערך הזהב לדולר. "אי אפשר לנהל דיון כזה בלי לראות השוואה ישירה", אמר, והוסיף כי שמע לאורך השנים קביעות שהתבררו בדיעבד כהפוכות. גם ח"כ ולדימיר בליאק הסתייג מקיום הדיון וטען כי הוא עלול לפגוע בעצמאות בנק ישראל. לדבריו, הזהב הוא נכס ספקולטיבי שקשה להנזלה ואינו מתאים לצרכי מדיניות מוניטרית. מנגד ח"כ אורית פרקש הכהן הביעה שביעות רצון מהסברי הבנק וציינה כי התוצאות מדברות בעד עצמן. הד"ר עמית פרידמן מבנק ישראל הסביר כי מטרת הרזרבות היא הבטחת יכולת יבוא גם בשעת חירום, ולכן החזקת מטבעות חוץ תואמת את מבנה הסחר של ישראל. לדבריו, תנודתיות בדולר פחות רלוונטית למדינה מאשר תנודתיות בזהב עבור מי שמחזיק בו. בסיכום הדיון קבע יו"ר הוועדה כי מטרתו אינה להכתיב מדיניות אלא להבין את תהליך קבלת ההחלטות. הוא ביקש מבנק ישראל להעביר לוועדה נתונים מדויקים, לרבות השוואה בין זהב לדולר ולנכסים נוספים. נציגי הבנק הודיעו כי יעבירו את הנתונים המבוקשים.