המדינה מבקשת להכניס בינה מלאכותית אל לב תהליכי האסדרה - אך אינה מתכוונת לשלם על כך. רשות האסדרה שבמשרד ראש הממשלה פרסמה קול קורא לשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים וגופים ללא מטרות רווח, לצורך פיתוח והטמעה של כלים מבוססי בינה מלאכותית שיסייעו לנתח חקיקה, נהלים והוראות שלטוניות, למדוד עלויות ציות ולהפוך טקסטים ביורוקרטיים לנתונים כמותיים. בניגוד למכרז רגיל, לא מוצעת תמורה כספית. התמורה המוצעת: קרדיט מקצועי וזכויות שימוש משותפות בתוצרים. המטרה: להפוך טקסט משפטי למספרים ברשות מבקשים לפתור קושי מוכר בעבודת הממשלה - חוסר יכולת להעריך בזמן אמת מה העלות הכלכלית של דרישות שלטוניות וכמה נטל הן מטילות על עסקים ואזרחים. לשם כך מוצעים שני כלים מרכזיים:

• האחד - מערכת לכימות עלויות ציות. המערכת תקבל טקסט של חוק או נוהל, תזהה ביטויים המטילים חובות הכרוכות בעלות כספית - למשל דרישה לתצהיר בחתימת עורך דין - ותצמיד לכל דרישה ערך כספי על בסיס תיוג ידני או מחירונים.

• השני - מערכת לסריקה סדרתית של מסמכי אסדרה. כאן המטרה היא לאתר באופן שיטתי כל דרישה לאישור, רישיון או היתר, ולרכז את הנתונים בטבלה מסודרת: שם האישור, הציטוט המדויק, הסעיף הרלוונטי ותוקף האישור.

בפועל, מדובר בניסיון להמיר אלפי עמודים של טקסט ביורוקרטי למידע מובנה שניתן לחיפוש, השוואה וניתוח. מי רשאי להשתתף רק שני סוגי גופים רשאים להגיש הצעה: מוסדות אקדמיים וגופים ללא מטרות רווח, ובהם עמותות וחברות לתועלת הציבור. חברות מסחריות אינן כלולות. הרשות תספק את ההכוונה המקצועית, את הגדרת הצרכים ואת הגישה למסמכים. השותף יהיה אחראי על הידע הטכנולוגי, עיבוד הנתונים ופיתוח המוצר בפועל. הפיתוח יתבצע בענן והממשק יופעל בעברית. בלי תשלום, עם זכויות סעיף התמורה חד וברור: הרשות לא תשלם עבור שיתוף הפעולה. בתמורה יקבל השותף אזכור בפרסומים וגישה מלאה לתוצרים. נקבע כי לשני הצדדים יהיו זכויות שימוש שוות בקוד ובמערכות, וכל אחד יוכל להמשיך לפתח ולעשות שימוש בתוצר באופן עצמאי. מדובר במודל של שותפות ידע: המדינה מביאה את התוכן והגישה, והגוף החיצוני משקיע את הפיתוח. לוחות זמנים קצרים גרסה ראשונית של כלי הבינה המלאכותית אמורה להיות מוכנה בתוך חמישה חודשים. לאחר מכן תימשך כשנה עבודה משותפת לשיפור ולהטמעה. הרשות רשאית לבחור עד שלושה שותפים. אם הכלים אכן יפותחו, הם עשויים להשפיע ישירות על היקף הביורוקרטיה:

• חישוב מדויק של עלות דרישות שלטוניות

• זיהוי חובות מיותרות או כפולות

• קיצור תהליכי בדיקה וגיבוש מדיניות

• שקיפות גבוהה יותר לגבי הנטל על עסקים ואזרחים

במקום הערכות כלליות - מספרים. המודל השאפתני חוסך למדינה תקציב, אך עלול לצמצם את היצע המועמדים. פיתוח מערכת בינה מלאכותית אינו זול, וגופים קטנים יתקשו לשאת בעלות. מצד שני, מוסדות מחקר ועמותות טכנולוגיות עשויים לראות בכך הזדמנות לפתח כלי מדף למגזר הציבורי וליהנות מזכויות שימוש רחבות. כך או כך, המסר ברור: הממשלה מבקשת להילחם בביורוקרטיה בעזרת טכנולוגיה - אבל מצפה שמישהו אחר יממן את הפיתוח.