לדברי מנכ"ל המשרד, המהלך "יגביר ודאות גם לגופים וגם לשוק כולו, כולל ליוצרים". אלא שנציגת רשת, עו"ד דבורה קמחי, התריעה כי לוחות הזמנים קצרים מדי: גופים לא יוכלו לתכנן השקעות והפקות כאשר ההיקף הכספי נקבע בדיעבד ובהתראה קצרה.
משמעות רחבה לשוק
מאחורי הוויכוח הטכני מסתתרת מחלוקת עקרונית: עד כמה צריכה המדינה להתערב בשוק השידורים. מצד אחד, משרד התקשורת מדבר על מעבר לאסדרה מצומצמת ואחידה לכל הפלטפורמות, לרבות שירותי אינטרנט. מצד שני, קביעת רף, חובת רישום, דרישות דיווח וכללי חישוב מפורטים - משמרים פיקוח הדוק על השחקנים הגדולים.
בפועל, הסעיפים שנדונו יקבעו מי ייחשב "גדול" ומי יישאר מחוץ למעגל הפיקוח, מי יידרש להשקעות בהפקות מקומיות ומי יפעל כמעט ללא חובות. עבור השוק - מדובר בהכרעה שתשפיע על מבנה התחרות, על-כניסת שחקנים חדשים ועל כדאיות כלכלית של פעילות תוכן מקומית.