במשרד האוצר מצביעים על פער שמכביד על החברות הביטחוניות הממשלתיות מול מתחרות פרטיות וזרות: בעוד השוק העולמי פועל בקצב מהיר ודורש נוכחות מקומית ושיתופי פעולה במדינות יעד, החברות הממשלתיות בישראל נגררות להליכי אישור ממושכים שפוגעים ביכולת להגיב בזמן אמת.
לפי מסמך שחובר באוצר, מדינות רבות מציבות תנאי סף קשיחים להשתתפות במכרזים ביטחוניים, לרבות שיתוף תעשיה מקומית, שקיפות מול גורמי פיקוח, ולעיתים הקמה של ישות מקומית או גוף ייעודי במדינת היעד. המשמעות המעשית היא שחברה שאינה יכולה להתארגן במהירות על מבנה תאגידי מתאים, שותפות מקומית או מערך ביצוע, עלולה להישאר מאחור עוד לפני שלב ההצעה הכספית.
בישראל, לצד תרומתו הכלכלית של היצוא הביטחוני, לחברות הביטחוניות תפקיד לאומי רחב יותר: פיתוח ושימור יכולות ליבה, חיזוק עצמאות טכנולוגית ויכולת התאמה מהירה לאיומים משתנים. באוצר טוענים שהממד הזה אינו סותר תחרותיות, אלא מחייב אותה.
הבעיה שמזהים באוצר
המסגרת החלה כיום על חברות ביטחוניות ממשלתיות, כך נטען, אינה מותאמת לפעילות תחרותית מחוץ לישראל. הדוגמה הבולטת היא פעולות תאגידיות שנדרשות לשם פעילות חוץ, ובראשן הקמת חברות־בת בחו"ל ותפעולן, וכן מינוי חברי דירקטוריון בחברות־בת זרות.
במקום החלטה מהירה בהתאם לדרישת לקוח או גורם פיקוח במדינת יעד, החברות נדרשות לעבור מסלול אישורים פרטני ורב־שלבי. התוצאה היא עיכובים שמחלישים את הגמישות הניהולית ומקשים על עמידה בלוחות זמנים של מכרזים, שלעתים נקבעים בשבועות ספורים.
הפתרון המוצע
המהלך נחלק לשני רכיבים:
- תיקון בחוק החברות הממשלתיות - באוצר מבקשים לעדכן הגדרות בחוק כך שישקפו קיום של חברות ביטחוניות ממשלתיות הפועלות בתחרות בין־לאומית. המטרה המוצהרת היא לצמצם חסמים תפעוליים שמקורם במנגנוני אסדרה שאינם תואמים את קצב השוק, בעיקר בתחום ההיבטים הארגוניים והממשל התאגידי הנדרשים להפעלה תקינה של פעילות חוץ.
- במקביל, המסמך מדגיש כי מסגרת הפיקוח הרלוונטית לביטחון המדינה ולהסדרי יצוא ביטחוני תישמר. ההקלה מכוונת לעיכובים ולתהליכים שמייצרים נטל ללא תוספת ערך ממשית ביחס לסיכון.
- הקמת צוות בין־משרדי - מוצע להקים צוות בראשות רשות החברות ובהשתתפות גורמי ממשלה רלוונטיים, שימפה חסמים חוזרים, יבחן חלופות להסרתם ויגבש המלצות מעשיות להמשך התאמות באסדרה. הכוונה היא לייצר תהליך מתמשך, ולא תיקון חד־פעמי בלבד.
מה המדינה מבקשת להרוויח מזה
באוצר משרטטים שלוש תועלות מרכזיות:
- חיזוק כושר התחרות של החברות הממשלתיות מול מתחרות בעולם והפחתת אובדן הזדמנויות עסקיות.
- תמיכה בהתרחבות היצוא הביטחוני ובהגדלת הכנסות למשק, לצד חיזוק תעסוקה איכותית בתעשיות עתירות ידע.
- שיפור יעילות תפעולית ומימון עצמי של מחקר ופיתוח, ובטווח הבינוני אפשרות להפחתת עלויות למערכת הביטחון באמצעות תחרותיות ואספקה יעילה יותר.