החוב הלאומי של ארה"ב יגיע בעוד מספר חודשים ל-39 טריליון דולר ואולי ל-40 טריליון בסוף השנה, ומדהים לראות עד כמה הדרג הפוליטי אדיש – כותב ג'ורג' וויל, בעל טור בכיר בוושינגטון פוסט. ואולי לא מפתיע, כפי שכתב ההוגה הפוליטי אפטון סינקלייר: "קשה לגרום למישהו להבין משהו, כאשר משכורתו תלויה בכך שלא יבין". אולי הם מעמידים פנים שאינם מבינים. בקונגרס יש הסכמה דו-מפלגתית לפיה אין רווח פיננסי בטווח הארוך ללא מחיר פוליטי בטווח הקצר. מאחר שהקריירות של המחוקקים הנוכחיים כנראה לא יתנגשו במחיר הקשה של החוב – אז שיהיה. אבל הוועדה לאחריות תקציבית מתעקשת ולאחרונה פרסמה שישה תרחישים אפשריים; חמישה מהם דרמטיים, השישי פחות אבל הסביר ביותר. חוב גדל בהתמדה עלול להוביל למשבר פיננסי. משקיעים שיחששו מפני עתידה הפיסקלי של ארה"ב ידרשו ריבית גבוהה יותר על אג"ח האוצר. החוב ייכנס למערבולת: ריבית גבוהה יותר תאט את הצמיחה, תקטין את הכנסות הממשלה ותגדיל את הוצאותיה. ריבית גבוהה על אג"ח חדשות תוריד את ערכן של הקיימות, ובכך ייפגע המגזר הפיננסי והממשל ייאלץ לסייע לו בסכומי עתק. חוב ענק הוא תמריץ ליצירת משבר אינפלציוני כדי להוריד אותו באמצעות פרעונו בדולר ששוויו ירד. אבל גם אינפלציה תיכנס לחישוביהם של משקיעים והם ידרשו ריבית גבוהה יותר. וכאשר הריבית על החוב גבוהה מן הצמיחה, המשבר מחריף משום שהראשונה מדכאת את השנייה. צנע עלול להתחולל בשל שילוב של העלאת מיסים והפחתת תקציב. האבטלה תגדל והפדרל ריזרב לא יוכל להילחם בהאטה באמצעות הורדת ריבית. אבל צנע הוא תופעה נדירה במדינות הרגילות לצמיחה בלתי מבוקרת. קנדה היא מדינת G7 היחידה שהצליחה אי-פעם לצמצם את החוב באמצעות הידוק חגורה וזה קרה לפני שלושה עשורים. משבר מטבע ייגרם בשל ירידה בשער הדולר, אשר תגרום לממשלות ומשקיעים לחבר אפיקי השקעה חילופיים לאג"ח האמריקניות. משבר חדלות פרעון, אם כי אינו סביר, יהיה הגרוע מכל: הממשל יפרע רק את קרן האג"ח ולא ישלם את הריבית. הסכנה הסבירה ביותר היא משבר הדרגתי, מזהיר וויל. בשנת 2021 נגס החוב 10% מההכנסות הפדרליות; אשתקד – 18%. משום שהוא הדרגתי, המשבר יוביל באיטיות לצמיחה אפסית, מחיקת ההשקעות במחקר ופיתוח, נסיגה חברתית, היעלמות האנרגיות היזמיות של מהגרים מוכשרים וצניחת ההשפעה הגיאו-פוליטית של ארה"ב. התרבות הפוליטית תהפוך לרעילה יותר והמאבק הפוליטי יקבל אופי נואש של משחק סכום אפס, בו הצלחתו של צד אחד חייבת לבוא על חשבונו של האחר. הממשל יהפוך לחזק יותר, מפלג יותר ולגיטימי פחות. המטבע הוא הדרך בה האזרח פוגש מדי יום את ממשלתו ומאמין לה שתעמוד מאחוריו. אין דבר המערער מדינת מעמד ביניים יותר מאשר אינפלציה, שהיא מרכיב בכל התרחישים. אינפלציה היא שיבוש אורחות החיים. היא גורמת לכולם להרגיש חסרי אונים. החוב מוביל את ארה"ב לתהום.