אלימלך שטרן ירצה שלוש שנות מאסר בשל מגעיו עם סוכנת אירנית וביצוע פעולות בשליחותה. כך קובעת (5.2.26) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה לומפ, באחד מגזרי הדין הראשונים בעשרות התיקים בהם מואשמים ישראלים בפעילות לטובת אירן בזמן המלחמה. גזר הדין מגלה, כי הקהילה החרדית בבית שמש שאליה משתייך שטרן, לא הוקיעה אותו.
שטרן עמד בקשר עם סוכנת שכינויה "אנה" וביצע משימות בהנחייתה, בתמורה לתשלום במטבעות דיגיטליים. לצורך ביצוע המשימות גייס שטרן אזרחים ישראלים נוספים והפעילם בהתאם להנחיות שקיבל. בין היתר הודפסו ונתלו מודעות בעלות מסרים בעלי אופי ביטחוני לאומני, נאסף טלפון נייד על-פי הנחיות הסוכנת, והועברו כספים במרחב הציבורי בירושלים ובתל אביב.
בפסק הדין קבעה לומפ, כי כבר מראשית הקשר קינן בלבו של שטרן חשד בדבר זהותה של "אנה" כסוכנת זרה, חשד זה הלך והתגבר ככל שהמשימות החריפו וקיבלו אופי ביטחוני מובהק, ושטרן ידע שקשר זה עלול לפגוע בביטחון המדינה. היא הרשיעה אותו בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לאיומים, והמדינה ביקשה לגזור עליו שבע שנות מאסר.
על-פי חוות דעתו של השב"כ שהוגשה לבית המשפט, "מרבית המודיעין שנאסף על-ידי הסוכנים לא משמש את האירנים מיד, אלא הוא נאגר ונשמר לטובת שימוש בעיתוי מתאים. לכן, גם ממשימות שנחזות כפשוטות נשקפת סכנה משמעותית. כל משימה, ללא קשר לשאלה כמה פשוטה ובנאלית היא נדמית, נועדה לפגוע בצורה מהותית בביטחון המדינה ואזרחיה.
"כך, גם שליחה של מידע שגוי או שקרי למפעילים האירנים עלול לפגוע בביטחון המדינה, כיוון שגם מידע שקרי עלול להתקבל כמהימן על-ידי האירנים ולהוביל לקבלת החלטות בנוגע למידע שכן התקבל. בנוסף, נגרם נזק תדמיתי לישראל עקב הצלחת האויב לגייס אזרחים ותושבים של מדינת ישראל כנגדה". לדברי השב"כ, "יש צורך בהרתעה משמעותית באמצעות ענישה מחמירה, מכיוון שהמאמצים של השב"כ והמשטרה בשנתיים וחצי האחרונות להרתיע את הציבור לא צלחו באופן משמעותי".
הרב שאול גרינברגר ממוסדות ויז'ניץ, שהעיד מטעם ההגנה בטיעונים לעונש, אמר בין היתר, כי "השימוש של הנאשם בטלפון חכם בעת ביצוע העבירות, עורר 'רעידת אדמה' במוסד, רק מעצם העובדה שהוא השתמש בטלפון חכם. מדובר בהשפלה ובושה שלא ניתן להרים את הראש ממנה, ברמה שמדובר בריסוק אישיות עבור הנאשם". עוד אמר כי "הציבור אינו מוקיע את הנאשם, כדי למנוע התדרדרות גדולה יותר שלו, ולא מפני שהם חושבים שהמעשים שלו בסדר".
שיקול משמעותי של הרתעת הרבים
לומפ אומרת: "העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה חמורה שיש בה פוטנציאל עצום לפגיעה בביטחונה של מדינת ישראל, והיא חותרת תחת עצם קיומה. הערך המוגן שנפגע במקרה זה הוא ביטחון המדינה, שמירה על ביטחון הציבור ושלטון החוק. יצירת מגע עם סוכן חוץ מהווה פגיעה במישור הביטחוני בשל החשש להעברת מידע לאויב, ביודעין או שלא ביודעין, ובמיוחד כאשר קשר זה מתורגם לקשירת קשר לאיום על גורמים בארץ. חומרת מעשיו של הנאשם נעוצה גם בעובדה, כי הנאשם הוא אזרח ישראלי, ועל כן המדינה נותנת בו אמון וישנו קושי גדול יותר להתחקות אחר מעשיו".
לחומרה מציינת לומפ שהעבירות בוצעו בזמן מלחמה, עבור האויב הגדול ביותר של ישראל ובצורה שיטתית. לקולא היא אומרת כי שטרן לא פעל ממניעים אידיאולוגיים אלא בשל קשיים אישיים ובצע כסף, ונמנע מביצוע חלק מהפעולות שהוטלו עליו. לאור זאת היא קבעה מתחם ענישה שבין שנתיים לחמש שנות מאסר. בתוך המתחם ציינה לומפ, כי שטרן הביע חרטה והתברר שפעל תוך עצימת עיניים ולא תוך מודעות מלאה, ובמקביל הדגישה את הצורך בהרתעת הרבים.
לומפ מסכמת: "אכן, הלב נחמץ על כך שאברך חיובי ותורם לקהילה הגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, והעונש שיוטל עליו יגרום לפגיעה קשה באשתו וילדיו הרכים. כמו-כן ברי, כי עונש מאסר לאדם נעדר עבר פלילי, שזהו לו מאסרו הראשון, וחווה את המעצר באופן לא פשוט, יהיה לו קשה עד מאוד. אולם, הנאשם הוא זה אשר הביא את עצמו ואת משפחתו למצב זה במעשיו, ואין מנוס מליתן משקל משמעותי לצורכי גמול והרתעה בעבירות מסוג זה שנעברו בעת מלחמה". את המדינה ייצג עו"ד ישי זיגמן, ואת שטרן - עו"ד עקיבא מאיר.