פנינה היסטורית שהייתה חבויה מעין הציבור במשך דורות עומדת לשנות את פניה: המתחם המגודר בכתף הינום בירושלים, שבמרכזו מצודה עתיקה, יונגש לראשונה ויהפוך למוקד תיירותי וקהילתי שוקק. התוכנית, שמוגשת על-ידי חברת "בלגיה ישראל בע"מ", קיבלה את המלצת עיריית ירושלים והוועדה המחוזית להפקדה, וצפויה לעלות לדיון בימים הקרובים לאחר שמוסדות תרבות שכנים, בהם תיאטרון החאן ומרכז בגין, הסירו את התנגדותם.

המצודה שתיפתח לציבור הרחב

במרכז התוכנית ניצבת מצודה חקלאית עות'מאנית נדירה מהמאה ה-17. המבנה, שהיה מנותק מהרחוב ומוסתר מהעין, יעבור שיקום ושימור מקיף. הציבור יוכל להיכנס למבנה באופן חופשי ואף לעלות לגג המצודה, שישמש כמרפסת תצפית אל עבר חומות העיר העתיקה וגיא בן הינום.

יותר טבע, פחות בטון

לאור דיאלוג עם גופי התכנון והציבור, ביצעו היזמים שינויים משמעותיים בתוכנית המקורית כדי להבטיח את אופיו הפתוח של המקום: צמצום בנייה: המבנה המסחרי בחזית רחוב דוד רמז בוטל, כדי לחשוף את המצודה ואת מדרון הסלע הטבעי. שטחים ירוקים: למעלה מ-70% משטח המגרש (כ-5 דונם) יוקדשו לשטחים פתוחים הנגישים לציבור 24/7, כולל שבילי הליכה ופינות ישיבה. שער לגבעת התנ"ך: המתחם יהפוך לנקודת הגישה המרכזית למטיילים העולים לגבעת התנ"ך. מלונאות מאוזנת: מספר החדרים במלון צומצם ל-80 חדרים בלבד. אדריכל הפרויקט, ירון קופרשטוק, הסביר כי קומת המסד עוצבה כמערכת קמרונות החצובים בסלע, מחווה לחציבות מימי בית ראשון שנמצאו בכתף הינום ולאולמות תיאטרון החאן הסמוך. "המטרה היא ליצור קשר תרבותי ופיזי ישיר לסביבה", אמר. מבחינה אקולוגית, מציין ד"ר רון פרומקין כי עצים הנמצאים בסכנת קריסה יוחלפו בצמחייה חדשה ומקומית שתתוחזק על-ידי היזמים, תוך סילוק מינים פולשים.

מרחב מחבר בין תושבים

יועץ התיירות עופר פופס מדגיש כי הפרויקט עונה על המחסור בחדרי מלון בעיר, אך עושה זאת בגישה של "מרחב פתוח" ולא מובלעת סגורה. פרופ' מנחם לורברבוים, ממייסדי החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, סיכם: "השאלה איננה האם לפתח, אלא באיזו אחריות. המתחם יהפוך מנקודה סגורה למרחב מחבר בין תושבים, מבקרים ומוסדות ציבור."