למרות ש"הארמדה היפהפייה" של דונלד טראמפ מתקרבת לחופיה, אירן חזרה לאסטרטגיה המוכרת: סחבת במו"מ הגרעין. אבל לנוכח חוסר ההסכמה הבסיסי בין הצדדים, הריכוז המהיר של הכוחות האמריקנים ועצבנותה של ישראל לנוכח הטילים הבליסטיים של אירן, נראה שהזמן קצר מכפי שטהרן מעריכה – מנתח ניו-יורק טיימס. השיחות בעומאן (6.2.26) היו מוצלחות במובן זה שלא הסתיימו בפיצוץ או בהפצצה, ושר החוץ האירני, עבאס עראקצ'י, אמר שהן יימשכו. הוא גם חזר על עמדתה של ארצו בדבר זכותה להעשיר אורניום ושהטילים אינם נושא למו"מ. גם טראמפ אמר שהשיחות היו "התחלה טובה" ושהוא איננו ממהר להגיע להסכם; אירן תצטרך להסכים שלא יהיה לה נשק גרעיני. דבריו של טראמפ גרמו בלבול. אירן כבר הצהירה שלא תייצר נשק גרעיני – הצהרה שהמערב דוחה – וצוותו של טראמפ עצמו אמר שהדרישה היא להימנע מהעשרה בכלל. טראמפ העדיף בעבר פעולה צבאית מהירה ומוגבלת, ונראה שכעת הוא חותר להסכם אותו יוכל להציג כניצחון בלא להיגרר למלחמה איזורית ארוכה בה מאיימת אירן. מלחמה כזו עלולה לגרום למאות הרוגים אמריקנים, לפגוע קשות בישראל, לשבש את שוקי האנרגיה ולהרתיח את בסיס תומכיו. לאירן ועראקצ'י יש ניסיון רב בשיחות המתסכלות את המערב. אפילו כעת, בנקודת החולשה שאחרי מלחמת יוני וריסוק מחאות הענק, יש לה יתרונות. המשטר מרגיש מאוים במיוחד ופחות מוגבל בתגובותיו – סיבה לכך שבעלות בריתה של ארה"ב במפרץ שואפות לפתרון דיפלומטי. אירן בהחלט בוחנת את מידת סבלנותו של טראמפ להגיע להסכם. כמו בוונצואלה, ריכוז הכוח ליד אירן נועד לשכנע אותה להסכים לוויתורים, אבל ארה"ב זקוקה לעוד זמן להתכונן למלחמה איזורית אם תפרוץ כזאת. הדבר מעניק זמן לשיחות, אבל לא ברור כמה זמן – מדגיש הטיימס. הודעות התמיכה של טראמפ במפגינים מעמידות במבחן את אמינותו ומעלות משמעותית את הסיכוי לפעולה צבאית. אולם, יש גם ספקות בדבר תוצאותיה של פעולה כזאת. אפילו אם ארה"ב תחסל את עלי חמינאי ורבים ממפקדי משמרות המהפכה, קלושים הסיכויים להקמת ממשלה דמוקרטית. סביר להניח יותר שתקום ממשלה צבאית קיצונית, העלולה להאיץ את המרוץ לפצצה כאמצעי ההרתעה הטוב ביותר מפני התקפות עתידיות. למרות המחאות העצומות ומרחץ הדמים שדיכא אותן, אין סדקים נראים לעין במשטר, והאירנים סבורים שטראמפ מגזים מאוד בהערכת חולשתם. כדי שהדיפלומטיה תצליח, בטהרן סבורים שיש צורך במלחמה קצרה ועזה כדי לתקן את תפיסותיו של טראמפ ולהכריח אותו להציב דרישות מציאותיות יותר. ההשקפה שם היא, שאפילו אם אירן תספוג אבידות קשות – כך גם ארה"ב וישראל, ולטראמפ יש פחות נכונות לספוג אבידות במלחמה ממושכת. אם המטרה הסופית של טראמפ נותרה כשהייתה – אפס העשרה, מגבלות על הטילים והימנעות מסיוע לשלוחים – המשמעות היא כניעה מוחלטת של אירן בלא קרב, ולכן השיחות יקרסו במוקדם או במאוחר. גם הסכם גרעין מהיר עלול להיות בעייתי מבחינה פוליטית לטראמפ, ממשיך הטיימס, בהתחשב בכך שכינה את הסכם 2015 "הגרוע ביותר בהיסטוריה". אירן אינה מוכנה להפסיק לחלוטין את ההעשרה אלא להגביל אותה ל-3% - הרחק מ-60% אליהם הגיע לאחר שטראמפ פרש ב-2018 מן ההסכם הקודם. אבל המשמעות היא חזרה למגבלה שנכללה באותו הסכם. טראמפ יוכל להציג כניצחון הסכם בלתי מוגבל בזמן, לעומת תאריך התפוגה שהיה להסכם הקודם – גם אם המשמעות תהיה הקלה בעיצומים והמשך קיומה של הרפובליקה האיסלאמית.