הפיקוח על הבנקים מציג שינוי עומק בכללי הכניסה לשוק: טיוטת הוראה חדשה, שפורסמה (8.2.26) להערות הציבור, מבקשת להתאים את דרישות הפיקוח לגודלו ולמורכבותו של כל בנק - ולא להחיל על בנק קטן את אותה מעטפת כבדה המיועדת לבנק מערכתי גדול. המטרה המוצהרת: להקל על הקמת בנקים קטנים וחדשניים, ולהגביר את התחרות בשוק הקמעונאי מדובר בהרחבה של גישת "המידתיות" המקובלת בוועדת באזל, שלפיה הפיקוח צריך להיות מותאם לסיכון המערכתי של הגוף המפוקח. בבנק ישראל מבהירים כי אין כאן הפחתת סטנדרטים, אלא פישוט והסרת חסמים תפעוליים. "יעד אסטרטגי מרכזי" נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, הדגיש כי: "בנק ישראל הציב את קידום התחרות במערכת הבנקאית כיעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור השירותים הבנקאיים לכלל הציבור. המסגרת המדורגת מפחיתה חסמי כניסה לגופים חדשניים ותחרותיים, תוך שמירה על כספי המפקידים ויציבות המערכת". המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, הוסיף: "ההוראה משלימה שורה של צעדים שנעשו בשנים האחרונות ומהווה תשתית לכניסת בנקים חדשים. אנו יוצרים סביבה אסדרתית תומכת, מתוך הבנה שהקמת בנק כרוכה בעלויות כבדות, אך מבלי להתפשר על היציבות". שלוש מדרגות - שלוש רמות פיקוח הטיוטה קובעת חלוקה ברורה של המערכת הבנקאית לשלוש מדרגות קבע:

• עד 15 מיליארד שקל נכסים - מדרגה 1

• 50-15 מיליארד שקל - מדרגה 2

• יותר מ-50 מיליארד שקל - מדרגה 3

ככל שהבנק קטן יותר, כך חלות עליו פחות דרישות כבדות. בנוסף, בנק חדש יקבל "שלב היערכות" של שלוש שנים לפחות, עם אפשרות הארכה, שבמהלכו יוכל ליישם את הדרישות בהדרגה. מה בפועל מקל על בנק קטן? בנק ישראל בחן עשרות הוראות ניהול בנקאי תקין והתאים אותן לבנקים קטנים וחדשים. בין ההקלות:

• דרישות הון ומינוף נמוכות יותר

• הקלות ביחסי נזילות וחישובם

• אפשרות לאחד תפקידי ניהול ולהוציא פעילויות למיקור חוץ

• פחות ועדות דירקטוריון ופחות ישיבות

• גמישות במודל העסקי - אפשרות לפעול כבנק דיגיטלי מצומצם

• הקלות במגבלות ריכוזיות ענפית וגודל לווה

המשמעות הכספית אינה זניחה: פחות הון "נעול" ופחות שכבות ניהול פירושם עלויות הקמה נמוכות יותר - תנאי בסיסי למי שמבקש להתחרות בשחקנים הוותיקים. יותר מ־40 שנות קיפאון בפיקוח מזכירים כי במשך יותר מארבעה עשורים לא הוקם בישראל בנק חדש. רק בשנים האחרונות, בעקבות צעדים משלימים כמו "מעבר בקליק", הבנקאות הפתוחה, מאגר נתוני אשראי ופרסום השוואתי של ריביות, ניתנו שני רישיונות חדשים. כעת מבקשים בבנק ישראל להעמיק את המגמה. לצד הכיוון החיובי, חשוב לזכור: אסדרה מקלה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. האתגרים האמיתיים הם אמון הציבור, גישה למערכות תשלומים ותשתיות טכנולוגיות, ויכולת לגייס לקוחות מול בנקים גדולים ומבוססים. ללא צעדים משלימים - תשתיתיים ושיווקיים - ייתכן שהקלות הפיקוח לבדן לא יספיקו כדי להצמיח תחרות של ממש. מנגד, בלי הפחתת החסמים הללו, כמעט בלתי אפשרי היה לראות בנק חדש קם בישראל. בנק ישראל מסמן כיוון ברור של פתיחת השוק. כעת המבחן יעבור ליזמים ולמשקיעים - ולמידת הנכונות של הציבור לנסות חלופות חדשות.