עיריית רמת השרון חתמה בשנת 2009 על הסכם בלתי חוקי עם בית הספר החקלאי הכפר הירוק (שהוא חברה ממשלתית), בעקבותיו שילמה במקומו מיליוני שקלים כאגרת ביוב. כך קובע (31.1.26) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אמיר ויצנבליט, אשר ביטל את ההסכם - אם כי דחה את תביעת העירייה להחזר של 4.2 מיליון שקל וקבע שהביטול ייכנס לתוקפו בהדרגה עד 2029. ההסכם נחתם כאשר יצחק רוכברגר כיהן כראש העירייה; התביעה לביטולו הוגשה בעת כהונתו של אבירם גרובר (שאמר תחילה שהוא מחויב לקיומו); פסק הדין ניתן כאשר רוכברגר הוא שוב ראש העירייה. על ההסכם חתם גיל גורדון, שהיה גזבר העירייה באותן שנים. ויצנבליט מותח ביקורת על כך שהעירייה התמהמהה במשך שנים מלפעול לביטול ההסכם, ובין היתר בשל כך דחה את תביעתה להחזר בגין שבע השנים שקדמו להגשת התביעה (העירייה טענה שבסך-הכל שילמה 6.5 מיליון שקל). ההסכם קבע, כי "למען הסר ספק, יצוין כי המחזיקה [הכפר הירוק] לא תחויב באגרת ביוב וכן לא תחויב בגין באגרת ביוב בגין דירות המגורים שאינן מחויבות בארנונה"; מדובר בחלק משטחי בית הספר. הוא אומנם לא הטיל על העירייה במפורש את חובת התשלום, אך בפועל היא נשאה בו ושילמה עד 600,000 שקל בשנה לתאגיד המים והביוב העירוני. ויצנבליט קבע, כי פרשנות ההסכם היא אכן שהעירייה נטלה על עצמה את החיוב, כפי שטען הכפר הירוק. ואולם, ויצנבליט דחה את טענות הכפר הירוק להצדקת ההסכם, ולפיהן מדובר בפיצוי על הפקעת בריכות החמצון שפעלו בשטחו ועל עקירת הפרדסים שלו. "ההצדקה למתן הפטור מתשלום אגרת הביוב בהסכם מוטלת בספק רב, וספק אם הייתה קיימת מלכתחילה. בריכות החמצון נועדו לסגירה עוד קודם להסכם. הרשויות הרלוונטיות הבהירו זאת קודם לכריתת ההסכם. נושא עקירת הפרדסים והפסד ההכנסות כתוצאה מכך נעדר מתצהירי הכפר הירוק. עקירת הפרדסים כלל לא הייתה מחויבת גם בהתבסס על האמור בחוות-דעת המומחית שהגיש הכפר הירוק. אם כן, הכפר הירוק זכה בפטור מתשלום אגרת הביוב ללא הצדקה משכנעת". כאמור, ויצנבליט קובע שההסכם היה בלתי חוקי, שכן על-פי חוק יסוד משק המדינה, "מיסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות". מתן פטור מתשלום חובה ללא הסמכה הוא פעולה שלא כדין. במקרה הנדון, "במקום שבתשלום החובה ישא הגורם שעל-פי דין אמור לשאת בו, נושאת בתשלום זה הקופה הציבורית, היא קופת העירייה. "גם אם תאגיד המים והביוב אינו יוצא חסר, קופת העירייה - שהיא קופת הציבור - נושאת בנטל שאינה אמורה לשאת בו. השוויון בפני החוק והשוויון בנטל הנשיאה בתשלומי החובה עודנו נפגע. מהותית מדובר בפטור מתשלום, במובן זה שבמקום שנושא בו הפרט הספציפי, הציבור הוא שנושא בנטל. אין מדובר בענייננו אך בהסבה תמימה של זהות המשלם מפרט אחד לפרט אחר", מדגיש ויצנבליט. התוצאה המתבקשת היא שיש לבטל סעיף זה בהסכם, אם כי יתר סעיפי ההסכם יעמדו בעינם. עם זאת, כאמור, ויצנבליט נמנע מלהורות לכפר הירוק להשיב את הכספים שחסך, בשל ההשתהות הרבה והבלתי-מוסברת מצידה של העירייה. הוא מדגיש: "כשמתעורר חשד אצל הרשות המינהלית כי הסכם שעשתה הוא פסול, מצופה שתפעל בנדון ללא דיחוי". לאור השנים שחלפו וכדי לאפשר לכפר הירוק לתכנן בהתאם את תקציבו, הוא יחויב בשליש מאגרת הביוב מ-2027, בשני שלישים מ-2028 ובמלואה מ-2029. הכפר הירוק חויב בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את העירייה ייצגו עוה"ד ברוך חייקין וליאת שני-דיחובסקי, ואת הכפר - עו"ד ענת לוי.