בעוד ישראל פועלת בסביבה של אי־ודאות ביטחונית ומתנהלת בפתיחת שנת כספים ללא תקציב מאושר, השווקים המקומיים מציירים תמונה כמעט הפוכה: מדד ת"א־125 שובר שיאים, והשקל קרוב לרמות שיא. בחטיבה הפיננסית של
בנק הפועלים מציעים (8.2.26) פרשנות ברורה: לא מדובר בקהות חושים של שוק שמתרגל לסיכון, אלא בסימן לכך שהמשקיעים מעריכים שינוי משמעותי במצבה הגיאו־פוליטי של ישראל, כזה שעשוי להישאר לשנים רבות.
במבט שבועי, מדד ת"א־125 הוסיף כ־0.8%. במקביל, נרשם פיחות קל של כ־0.4% בשקל מול סל המטבעות. אבל התמונה הרחבה שמוצגת בסקירה נשענת על שלושה צירים: שוק העבודה, תנועות המט"ח של המוסדיים, וההיתכנות למסלול ריבית נמוך יותר.
שוק העבודה: הדוק, גם אם האבטלה עלתה מעט
לפי הסקירה, שיעור האבטלה ברבעון הרביעי של 2025 נותר סביב 3.0% — רמה שמאפיינת שוק עבודה הדוק. מספר המועסקים גדל בשנה האחרונה בכ־1.4%, בעוד כוח העבודה גדל בכ־1.7%. הפער הזה תרם לעלייה קלה בשיעור האבטלה בשנה האחרונה, אך בבנק הפועלים מדגישים: העלייה אינה נתפסת כסימן לרפיון בכלכלה.
ההסבר שמוצע הוא “אבטלה חיכוכית”: תזוזות טבעיות בשוק העבודה שנובעות ממעבר בין עבודות, שינויי העדפה בתקופה ממושכת של מלחמה, ואולי גם תהליכי התאמה של עובדים נוכח כניסת כלי
בינה מלאכותית שמייצרים שינוי בהרכב המשרות. במילים אחרות: אם יש “רעשי רקע”, הם לא מאותתים על עצירה במשק, אלא על הסתגלות.
השכר עדיין לוחץ: ההאטה חלקית בלבד
הכותרת השנייה בסקירה היא השכר. הקצב הכללי של עליית השכר אומנם התמתן, אך במגזר העסקי הוא עדיין גבוה — ובענפים מסוימים אף בולט במיוחד. בבנייה נרשמה עלייה שנתית של 5.7% (ספטמבר-נובמבר 2025 לעומת התקופה המקבילה), במסחר 4.9%, ובמידע ותקשורת 5.0%. במגזר הציבורי, לעומת זאת, העליות מתונות יותר בשל מדיניות הקפאת השכר.
האנליסטים מצביעים על נקודה חשובה למדיניות: האינפלציה מושפעת להערכתם בעיקר מגורמי צד היצע. לכן, גם כאשר השקל מתחזק ומוזיל יבוא, עליות השכר במגזר העסקי עדיין יכולות לתדלק עליות מחירים — כלומר לקזז חלק מההשפעה המרגיעה של הייסוף.
המוסדיים במט"ח: מכרו בהיקף גדול והאיצו את הייסוף
אחד הנתונים הבולטים בסקירה הוא תפקידם של הגופים המוסדיים בשוק המט"ח. במחצית השנייה של 2025 הם היו המוכרים העיקריים של מט"ח. ברבעון הרביעי מכרו מט"ח בהיקף של 13.2 מיליארד דולר, אחרי שברבעון השלישי רכשו 10.4 מיליארד דולר. בבנק הפועלים מתארים זאת כמכירות בשווי של כ־3.5% מהתוצר - היקף שמסביר כיצד ייסוף השקל יכול להיות מהיר ומשמעותי גם בתקופה רוויית סיכונים.
למה מכרו? ההסבר שמובא נשען על שילוב של עליות בשוקי המניות בעולם וירידה בחשיפת המט"ח של המוסדיים. ומכאן גם נגזרת הערכת המשך: אם עליות השערים בשוקי המניות ייעצרו, ייתכן שקצב מכירות המט"ח ייבלם, והלחץ לייסוף השקל ייחלש.
ריבית: האם תיתכן הפחתה שלישית ברצף
החלק שמושך את העין לסדר היום הציבורי הוא שאלת הריבית. בבנק הפועלים כותבים במפורש שהרצף המהיר של אירועים בשבועות האחרונים אינו מאפשר לשלול תרחיש של הפחתת ריבית שלישית ברצף — גם אם זה פחות תואם את הזהירות שאפיינה את בנק ישראל בעבר.
ההיגיון המוצג נשען על כמה תנאים: התבהרות במתיחות מול אירן עד מועד החלטת הריבית, תרחיש חיובי של ירידה נוספת בפרמיות הסיכון, וייסוף נוסף בשער החליפין. במקביל, מצוינות ציפיות האינפלציה לשנה - סביב 1.5% - נמוך ממרכז היעד. ועדיין, יש כאן איזון: הפעילות הכלכלית ושוק העבודה חזקים, ולכן לפי גישה “קלאסית” שמקשרת בין תעסוקה לאינפלציה, ניתן היה לטעון שהריבית לא אמורה לרדת כלל.
בשוקי ההון, לפי הסקירה, מגולמת כיום ריבית של כ־3.25% בסוף השנה — תמחור שמרמז על עוד שלוש הפחתות. בבנק הפועלים מסייגים: העיתוי קשה לחיזוי ותלוי מאוד בהתפתחויות הגיאו־פוליטיות.
ומה קורה בעולם: בינה מלאכותית, קריפטו ודולר
בסקירה העולמית מתוארת שבועיות תנודתית שמושפעת מחשש לשיבושים טכנולוגיים. אם בעבר הפוקוס היה על יצרניות שבבים וחברות שהשקיעו סכומי עתק בבינה מלאכותית, השבוע החשש נדד לחברות תוכנה — בעקבות השקת כלי מתקדם של Anthropic שמבצע משימות מקצועיות כמו עבודה משפטית וניתוח נתונים. החשש: פגיעה במודל הרווחיות של חברות שמוכרות תוכנות ייעודיות. מנגד, מודגש שהירידות במניות תוכנה לא הפילו את כל השוק, ומדד 500S&P במשקלות זהים דווקא עלה.
ממד נוסף לתנודתיות הגיע משוק הקריפטו: הביטקוין נע בחדות, כשהסקירה מזכירה שהגיע במהלך השבוע לרמות סביב 60 אלף דולר ואז חזר לכ־70 אלף, לאחר שבאוקטובר 2025 חצה 120 אלף. ההסבר אינו נקודתי, והדגש הוא על מנגנון מוכר: פוזיציות ממונפות שמייצרות “מכירות כפויות” כשהירידות מתחילות.
גם סוגיית הדולר האמריקני מקבלת מקום. המסר: “דולר חזק” אינו אמת אחת, אלא תלוי את מי שואלים. בסקירה מובאת אמירה של טראמפ שמצביעה על יתרונות לדולר חלש במונחי יצוא, לצד תפיסה של שר האוצר בסנט שמדגיש סיכונים בנפילה חופשית של הדולר בעולם נוכח היקף חוב עצום.