בעוד שתיירים רבים מתלוננים על מחירי המלונות בבירות האירופיות הקלאסיות, מחקר חדש של חברת Deluxe Holiday Homes חושף כי דווקא ונציה היא העיר שבה הנדל"ן התיירותי הוא היקר והמצומצם ביותר. על-פי הנתונים, המבקרים בעיר התעלות משלמים בממוצע 16.17 דולר לכל מטר רבוע של חדר מלון - המחיר הגבוה ביותר בעולם.
המספרים מאחורי הצפיפות
המחקר חושף פערים דרמטיים בין המחיר המוצהר ללילה לבין השטח הממשי העומד לרשות האורח, כאשר בוונציה היחס הזה מגיע לשיא של כ-16.17 דולר לכל מטר רבוע, נתון המשקף ניצול מקסימלי של שטחי הבנייה המוגבלים בעיר התעלות שבה המבנים ההיסטוריים אינם מאפשרים הרחבה מודרנית.
בעוד שבאדינבורו התיירים משלמים כ-15.11 דולר למטר רבוע ובניו-יורק כ-14.73 דולר, פריז מדורגת במקום החמישי עם עלות של כ-14.33 דולר למ"ר בחדרים שגודלם הממוצע עומד על 14 מ"ר בלבד, נתון המדגיש כי בערים אירופיות עתיקות התייר משלם "פרמיית שימור" גבוהה במיוחד.
לשם השוואה, המחקר מראה כי ביעדים כמו איסטנבול או דובאי, גודל החדר הממוצע כמעט כפול והמחיר למטר רבוע צונח משמעותית, מה שמדגיש את הוויתור על המרחב האישי שנדרשים המבקרים בוונציה לעשות עבור המיקום המבוקש בעולם, שם חדר מלון סטנדרטי קטן בכ-30% מהממוצע העולמי בערים המתוירות.
המאבק על המרחב האורבני
המחקר מציין כי הערים המדורגות בראש הרשימה, דוגמת ונציה ופריז (שהגיעה למקום החמישי), מתאפיינות במבנים היסטוריים לשימור שלא מאפשרים הרחבה של החדרים הקיימים. השילוב בין ביקוש תיירותי אדיר לבין מגבלות פיזיות בבנייה, יוצר מצב שבו התייר הממוצע משלם פרמיה גבוהה מאוד על עצם השהות במרכז העיר, גם אם מדובר בחדר קטנטן.
לשם השוואה, ערים מודרניות יותר או כאלו הממוקמות ביעדים מתפתחים מציעות חדרים הגדולים פי שלושה וארבעה במחצית מהמחיר למטר רבוע, מה שמדגיש את ה"מס" שמשלמים התיירים על המותג "ונציה".