השלטים עודם ניצבים בדרך מנמל התעופה לעיר ריאד ומבטיחים לה "זריחה מודרנית חדשה", עם גורד שחקים בצורת קובייה. היזמים המשיכו למרות אזהרות שהוא יקרוס תחת משקלו. הוא היה רכיב מרכזי ב"חזון 2030" של מוחמד בן סלמאן משנת 2016. אבל ירידת מחירי הנפט אינה מאפשרת לסעודיה להמשיך בפרויקטים כאלה, מסביר אקונומיסט, ובחודש שעבר נעצרה העבודה. כך גם השקעתם של 500 מיליארד דולר בעיר חדשה במדבר. משחקי החורף האסיאתיים של 2029 הועברו לקזחסטן לאחר שהתברר, שאתר הסקי הנבנה בצפון-מזרח סעודיה לא יהיה מוכן בזמן. הרשויות מתמקדות כעת בכמה מגזרים ובמיוחד תיירות, תעשיה ולוגיסטיקה – מעבר מבורך מתוכניות המדע הבדיוני ששאבו הון עצום. הפרויקטים הענקים הם רק אחד התחומים בהם "חזון 2030", שעבר מחצית מדרכו, נתקל בקשיים ניכרים. מטרתו היא להעביר את הסעודים מחסות הממשלה למגזר הפרטי, מה שאומר במקרים רבים – למשרות בשכר נמוך שכיום מאוישות בידי מהגרים. מוחמד רוצה לראות את ריאד גדלה ויותר התמחות בתחומים כמו פיננסים וטכנולוגיה. סתירה זו היא פגיעה באמנה החברתית, מסביר אקונומיסט. הסעודים מודאגים במיוחד לגבי משרות ושכר. כאשר הושקה התוכנית, השכר הממוצע היה 10,045 ריאל (2,679 דולר); כיום הוא גבוה ב-11%, אך האינפלציה הייתה 17%. חלק מהמשפחות פתרו את הבעיה באמצעות תוספת משרות: שיעור הנשים העובדות עלה מ-19% ל-34%, אם כי שיעורן עדיין נמוך בהרבה משל הגברים. פערי השכר בין המגדרים גדלו, משום שהנשים נמצאות בעיקר בתחום השירותים. ועדיין, ההכנסה הממוצעת של משק הבית עלתה ב-22% מאז 2018. עם זאת, המשפחות גם משלמות יותר. בשנת 2018 הנהיגה סעודיה מע"מ בשיעור 5% והעלתה אותו פי שלושה בזמן הקורונה – העלאה לכאורה זמנית, אך למעשה קבועה. הסובסידיות לחשמל, דלק ומים נחתכו. גיל הפרישה של העובדים הצעירים הועלה מ-58 ל-65. עליית המחירים קשה במיוחד למי שעברו לריאד בחיפוש עבודה. לפני חזון 2030, ג'דה הייתה הבירה הכלכלית של הממלכה, בעוד ריאד הייתה מושבה המנומנם של הממשלה. אבל כעת שופך מוחמד מיליארדים על ריאד ומשקיע באוניברסיטאות, מרכז פיננסי ופארקים. התוצאה היא זינוק במחירי הדירות: השכירות התייקרה ב-50% מאז 2020. רבים מעדיפים כעת לרכוש דירות בעיר, אך מחיריהן הוכפלו באותה תקופה – בעוד נותרו ללא שינוי בג'דה וערים אחרות. במשך עשרות שנים, הממשלה הייתה המעסיקה הגדולה ביותר בסעודיה. עובדי ציבור לא התעשרו ושכרם ירד יחד עם מחירי הנפט, אבל הם חיו בנוחות. למעט דיפלומטים ועובדי נפט, החיים במתחמים מבודדים, העובדים המיומנים היו ברובם מאפריקה ואסיה. כעת צעירים סעודים עוברים לריאד ומתקבלים למשרות בשכר נמוך, ורואים כיצד עובדים מיומנים זוכים בחוזים שמנים. בינואר אשתקד נפתחה חנות האלכוהול הראשונה בסעודיה, המיועדת אך ורק לדיפלומטים לא-מוסלמים בעלי היתר ממשרד החוץ. בנובמבר הורחבה הגישה לעובדים זרים ותיקים או למשתכרים 50,000 ריאל בחודש – סימן לליברליזציה חברתית גדלה. זוהי גם תזכורת לפערי השכר העצומים בין המקומיים לזרים, מוסיף אקונומיסט. הצעירים מתוסכלים ממשרות קשות מדי בשכר נמוך מדי, שאינן מאפשרות להם להקים משפחה. ריאד פורחת אך אינה בהישג יד. פערי ההכנסות מציבים בעיה גדלה והולכת. זהו הישג משונה של "חזון 2030": מטרתה הייתה לגוון את המשק הסעודי, אך יצרה בעיות חדשות הקיימות ביתר העולם העשיר.