שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, מותח ביקורת חריפה על המשטרה ועל שלוחת התביעות שלו בשל טיפולן בתלונות הדדיות בין בני זוג לשעבר. אבנון אומר (10.2.26), כי בחקירה נגד הגבר נפלו מחדלים משמעותיים, בעוד כתב האישום שהוגש נגד האישה היה חסר בסיס אך המשטרה התעקשה להמשיך לנהל אותו. לינט אילוז הואשמה בתקיפתו של בן-זוגה לשעבר, יניב ספיר, לאחר שחשדה שהפיץ תמונות אינטימיות שלה, בעוד ספיר נחשד בתקיפת בת-זוג ובפגיעה בפרטיות. התיק נגד ספיר נסגר לאחר שהמשטרה גבתה עדויות רק מן השניים ולא ביצעה פעולות חקירה בסיסיות (כלשונו של אבנון), כגון איתור מצלמות אבטחה בזירות האירועים, בדיקת הטלפון הנייד של ספיר וחיפוש התמונות המדוברות באינטרנט. "המדובר במחדלים של ממש של משטרת ישראל, שהסתפקה בחומרי החקירה שהגיעו לחזקתה, מבלי שנאלצה להשקיע משאבים או להפעיל מאמץ ומחשבה, בניסיון לאשש או להפריך את גרסאות הצדדים. קרי, משטרת ישראל הסתפקה באיתור המטבע מתחת לפנס, ונמנעה מלבצע חקירה כהלכתה", אומר אבנון. אבנון מראה, כי ספיר התלונן פעם אחת ויחידה על תקיפה (בגרסה מאוחרת), אך לא חזר על טענה זו כאשר סניגורו ביקש לסגור את התיק נגדו, כך שגרסתו הסופית היא ש"אירוע תקיפה - לא היה ולא נברא". יתרה מזאת: ספיר חשש מהעמקת החקירה נגדו, ואבנון קובע שלא הייתה עילה לסגירת התיק בלא ביצוע פעולות חקירה נוספות. במקביל, לא היה למשטרה יסוד סביר להרשעה כאשר הגישה את כתב האישום נגד אילוז. המחדלים נמשכו בזמן המשפט, מוסיף אבנון. עדותו של ספיר הייתה בלתי אמינה, בעוד זו של אילוז מקובלת עליו. "מצאתי את עדותו של יניב מתפתחת, משתנה, גרסאותיו קמות ונופלות בזו אחר זו. התרשמתי מעד בלתי מהימן, אשר ניסה להפליל את לינט ולהשחירה, בין ביחס למעשיה באירוע הנזכר בכתב האישום, ובין בכלל, אך כשל במשימתו... עדותה של לינט מהימנה בעיני, ומאפשרת קביעת ממצאי עובדה". אבנון מתאר את שהתרחש באולמו: "לאחר שבא-כוח המאשימה אישרה כי קיים ספק באשר למעשה העבירה המיוחס לנאשמת, הופסק הדיון, על-מנת לאפשר למאשימה לפעול כמצופה מתביעה אחראית והגונה, ולחזור בה מכתב האישום. למרבה התדהמה, לאחר שנועצה בממונים עליה, הודיעה בא-כוח המאשימה כי היא מבקשת לחזור בה מטענתה באשר לקיומו של ספק להוכחת האשמה, להשלים את סיכומיה, ולהרשיע את הנאשמת. לא אמשיך ואפרט את טיעוני בא-כוח המאשימה, בהם נעה צעד לפנים ושניים לאחור, הצהירה על הסכמות לדברי בית המשפט, ורגע לאחר מכן חזרה בה. "אומר באופן ברור ונחרץ: בא-כוח המאשימה [עו"ד לילך גינזבורג] אשר הופיעה לפני מוכרת לי כתובעת ישרה, חרוצה והגונה. ברם, התנהלותה של המדינה בהליך דנן (לשכת התביעות של משטרת ישראל) - עובר להגשתו של כתב האישום, קל וחומר במהלך המשפט, בן בנו של קל וחומר לאחר שנשמעו הערות בית המשפט - אינה שעתה היפה של המאשימה. "...חומרי החקירה שעמדו לפני המאשימה, לא הקימו יסוד סביר להרשעתה של הנאשמת, ולא הצדיקו את הגשתו של כתב האישום. אם כבר, משטרת ישראל פעלה ברשלנות, שמא בעצלות, כשנמנעה מלבצע פעולות חקירה בסיסיות, בראש ובראשונה, לצורך בירור תלונתה של לינט כנגד יניב. "...אלא שלאחר הגשתו של כתב האישום, ניתנו למאשימה הזדמנויות למכביר לחזור בה... התנהלותה של המדינה, אשר חרף גילויים אלה, בחרה להמשיך בניהול המשפט עד תומו - סותרת את חובתה לפעול לחקר האמת, להבדיל מחתירה להרשעה בכל מחיר; נמצאת בניגוד חריף לעקרונות יסוד של צדק ויושרה העומדים בבסיס המשפט הפלילי; ופוגעת בזכותה של הנאשמת להליך הוגן", קובע אבנון. את אילוז ייצגה עו"ד אריאלה גואטה.