נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דוחה את הטענה (11.2.26) לפיה הוא מצוי בניגוד עניינים בתיק בו מעורבת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. עמית אומר כי אם היה מקבל את הבקשה לפסול את עצמו - יוכל כל אדם ליצור בקלות עילת פסלות בכל הליך בו מעורבת היועצת. ארגון לביא ביקש מעמית לפסול את עצמו מן ההרכב המורחב שידון שוב בכוונתו של שר הכלכלה, ניר ברקת, להדיח את הממונה על התחרות, מיכל כהן. ביולי אשתקד קיבל בג"ץ את עתירת לביא והורה לממלא-מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, לכנס את ועדת המינויים לדון בבקשתו של ברקת. מיארה התנגדה לצעד ולבקשתה הורה עמית על דיון נוסף בראשותו, לצידם של המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין וחאלד כבוב. הארגון טען, כי ההכרעה בתיק זה תשליך על יכולתו של שר המשפטים, יריב לוין, להגיש קובלנה משמעתית נגד עמית, שכן טענותיה של מיארה בנושא כהן דומות לאלו שבנושא הקובלנה. עוד טען, כי לעמית יש עניין אישי בהליך משום שמיארה מגנה עליו מפני הגשת הקובלנה, ולכן קיים חשש ממשי למשוא פנים. עמית דחה על הסף את הבקשה, באומרו שאין יסוד לטענה ולפיה במרכז הדיון הנוסף ניצבת השאלה האם "יש להכיר בסמכות הייעוץ המשפטי לבחון בחינה מקדמית הפעלת סמכויות סטטוטוריות, ולחסום את הפעלת הסמכות". ההליך עוסק בסמכויותיו של נציב שירות המדינה והשלכות הרוחב שלהן על הפסקת כהונתם של עובדי מדינה בכירים, מבהיר עמית. אין לכך כל קשר לסמכותו של שר המשפטים להגיש קובלנה נגד שופט, המעוגנת בחוק נפרד שכלל אינו נדון בתיק זה; הקישור בין הנושאים הוא מלאכותי. עמית מוסיף: "קבלת עמדת המבקשת תוביל למסקנה שכל אימת שישנה היתכנות לקבלת החלטה מנהלית כלשהי בעניינו של שופט, יהא עליו להימנע מלדון בהליכים מתחום המשפט המנהלי באופן גורף – וזאת אין להלום... הטענה כי ההכרעה בהליך עשויה להשפיע על הסוגיה שצוינה בבקשה נעדרת כל בסיס משפטי, ואין בה כדי לבסס עילה לפסלות שופט, אף לא בקירוב. כידוע, אין די בחששות תיאורטיים והשערות בעלמא כדי להקים עילת פסלות". עוד אומר עמית, כי אין לו כל "עניין אישי ממשי" מול מיארה. היא הביעה (בנושא כהן) עמדה מקצועית-משפטית במסגרת תפקידה ואין בכך כדי ליצור עניין אישי שלו בהליך. מדובר כאמור במטריה משפטית שונה ומיארה אינה "צד" להליך באופן אישי אלא במסגרת תפקידה. עמית מדגיש: "קבלת עמדת המבקשת תוביל לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת שלפיה כל אדם, ולמצער כל נושא תפקיד ציבורי, יוכל לייצר עילת פסלות בכל הליך שבו מעורבת היועצת – וזאת, אך ורק על-ידי כך שיביע כוונה לפתוח בהליך שעשוי לדרוש את עמדתה המקצועית של היועצת. תוצאה שכזו מנוגדת לתכליתם של דיני הפסלות שנועדו להבטיח הליך הוגן, ולא לשמש כלי בידי בעל דין, או גורם חיצוני להליך, לעיצוב הרכב בית המשפט כראות עיניו". את לביא ייצג עו"ד יצחק בם.