ב-4 בינואר התקבל מרקו רוביו בתשואות בכנסייה במיאמי, יום לאחר שעמד לצידו של דונלד טראמפ כאשר הלה הודיע על לכידתו של ניקולס מדורו. המתפללים קידמו בברכה את המבצע, אך רבים מהם חשפו על רודן אחר: של קובה. רוביו בן ה-54 לא נולד שם, אך רצונו לראות את מולדת הוריו משוחררת מהשלטון הקומוניסטי עיצב במידה רבה את הקריירה הפוליטית שלו. כעת הוא יכול לממש זאת, מציין אקונומיסט. קובה מצויה בהתרסקות כלכלית. ב-29 בינואר הטיל ממשל טראמפ אמברגו דה-פקטו על משלוחי נפט לאי, בהודיעו שיטיל מכסים על כל מדינה שתעשה זאת. ב-8 בפברואר הודיעה ממשלת קובה שהדלק הסילוני יאזל בתוך ימים. היא הכריזה מצב חירום, עם ארבעה ימי עבודה בשבוע וקיצור יום הלימודים. רוביו הוא אחד החברים החזקים ביותר בקבינט של טראמפ – הן שר החוץ והן היועץ בפועל לביטחון לאומי. סטיב ויטקוף דוחק אותו לשוליים במזרח התיכון ובאוקראינה, אך הפעולה בקראקס הציבה אותו באור הזרקורים. הוא מאדריכלי "דוקטרינת דונרו" (דונלד + מונרו), הדוגלת בדומיננטיות אמריקנית בחצי הכדור המערבי. זהו הרגע הטוב ביותר מבחינתו לקדם שינוי משטר בקובה. יהיה קשה מאוד לחולל שינוי בדרכי שלום, מדגיש אקונומיסט. רבים מהקובנים-אמריקנים רוצים שטראמפ יכביד עוד יותר את ידו על המשטר, כולל איסור על משלוחי חבילות לבני משפחה באי ומניעת טיסות מארה"ב אליו. לא נראה שהבית הלבן מוכן ללכת כל כך רחוק, ומקווה שהמחסור בדלק יכריח את קובה להיכנס למו"מ. הקובנים אומרים שהם מוכנים לדו-שיח, אך שלטון היחיד של המפלגה הקומוניסטית יימשך. אם המשטר יחזיק מעמד, יופעל על רוביו לחץ כבד לאמץ גישה תוקפנית יותר. אבל הוא עלול להפוך לדמות המזוהה עם משבר הומניטרי וגל של פליטים שיחצו את 140 הק"מ המבדילים בין קובה לפלורידה. רוביו גם צריך להיזהר שלא להתעמת עם בסיס ה-MAGA שהוא ביסודו בדלני, אם כי לרוב מתיישר עם טראמפ. ג"ד ואנס, המחובר יותר לליבת תומכיו של טראמפ, ספקני יותר מאשר רוביו לגבי התערבות בחו"ל. ב-28 בינואר אמר רוביו לסנאט: "נשלח לראות שינוי משטר; זה לא אומר שאנחנו נחולל אותו". קווי הדמיון בין ונצואלה לבין קובה הם מוגבלים. המשטר הקובני אידיאולוגי והומוגני, בעוד זה של מדורו היה מפולג ונועד לשרת אותו בלבד. כוחות הביטחון של קובה יותר ממושמעים מבחינה אידיאולוגית משל ונצואלה. לקובה יש מעט מחצבים המושכים את טראמפ; לוונצואלה יש עתודות נפט עצומות. ארה"ב היא כעת צינור החיים היחיד של קובה, ושוקלת לשלוח לה כמויות קטנות של דלקים – גז לבישול ודיזל לתשתיות המים. במקרה כזה, לרוביו תהיה השפעה גדולה עוד יותר על מולדתם של הוריו.