מוכנות למלחמה והרתעה: עיקרי דבריו של הקנצלר בנאומיו האחרונים סיפק הקנצלר סדרה של הצהרות לוחמניות המגדירות את יעדי ממשלת גרמניה החדשה:

• כשירות למלחמה: "הבונדסוור חייב להיות 'כשיר למלחמה' (Kriegstüchtig). היכולת למנוע מלחמה עוברת אך ורק דרך המוכנות המוחלטת לנצח בה. לא נשתוק עוד מול איומים."

• התמודדות עם פוטין: "אם נסכים לכניעה של אוקראינה, יהיה לנו שקט מדומה מחר, אך פוטין יתקוף אותנו מחרתיים. זו אינה אפשרות מבחינתנו", הצהיר מרץ והוסיף כי סיום מהיר של הלחימה שיושג באמצעות כניעה לא יביא ביטחון, אלא רק ידחה את האיום ויסיט אותו ליעדים אחרים.

• בניית הצבא החזק באירופה: "אנחנו נבנה את הצבא הקונבנציונלי החזק והמצויד ביותר באיחוד האירופי - כוח שתואם את גודלה של גרמניה ואת אחריותה ככלכלה השלישית בגודלה בעולם."

• השוואה ל-1938: "מי שמאמין שפוטין יעצור באוקראינה, טועה. המצב היום מזכיר את 1938; חבל הסודטים לא הספיק להיטלר, וגם אוקראינה לא תספיק לפוטין. אם היא תיפול - אנחנו הבאים בתור."

• חיזוק אוקראינה ככלי הרתעה: התפיסה המנחה את ברלין היא שחיזוק אוקראינה ותמיכה בהגנתה הן הדרכים היחידות למנוע הסלמה רחבה יותר, שכן הרתעה היא השפה היחידה שבה מבינה התוקפנות הרוסית.

• הגנה אווירית וטכנולוגיה: הקנצלר הדגיש את החשיבות ברכישת מערכות הגנה אסטרטגיות, דוגמת מערכת ה חץ 3 הישראלית, כחלק מיצירת "מגן אירופי" מפני טילים בליסטיים ושיפור המוכנות המבצעית.

הצהרותיו של מרץ מסמנות את סיום עידן ה"שלום האמריקני" בגרמניה ומעבר למדיניות של "ריבונות ביטחונית". הוא קרא למדינות אירופה להתאחד ולהשקיע מאסיבית בביטחון, תוך שהוא מציין כי גרמניה לא תהסס להוביל את המהלך ולהבטיח שמוסקבה תבין שכל ניסיון לערער את הריבונות האירופית ייענה בעוצמה. הקו החדש של ברלין זוכה לתמיכה רחבה בקרב בעלות הברית בנאט"ו, הרואות בגרמניה את העוגן הביטחוני החדש של האגף המזרחי ביבשת.