מניתוח מסמכי רכש רשמיים של חיל-האוויר האמריקני שנחשפו השבוע (יום ה', 12.02.26), עולה כי ארצות הברית מתמודדת עם מחסור קריטי בחימוש חודר בונקרים כבד. על-פי המסמכים, הפנטגון פעל מיד לחידוש המלאי של פצצות ה-GBU-57 (הידועות כ-MOP), אשר שימשו את חיל-האוויר של ארצות הברית במהלך מבצע Midnight Hammer נגד מתקני הגרעין של אירן ביוני 2025. במסמכים, שחלקם נותרו חסויים, צוין כי הפעולה לרכש החימוש היא "קריטית להשבת המוכנות המבצעית" וכי המלאי הקיים נוצל באופן נרחב. המחסור הנוכחי מעורר דאגה בקרב גורמי ביטחון בוושינגטון, שכן הוא משפיע ישירות על היכולת להוציא אל הפועל תקיפות המשך נגד אתרים מבוצרים במיוחד בעומק האדמה. פער מבצעי מול מתקן פורדו הנתונים שנחשפו מצביעים על שורת אתגרים לוגיסטיים ומבצעיים המשפיעים על האסטרטגיה האמריקנית מול אירן:

• ניצול המלאי המבצעי: במהלך התקיפות ביוני האחרון, הטילו מפציצי B-2 Spirit כ-14 פצצות חודרות בונקרים על אתרי הגרעין בנתנז ובפורדו. לאור הערכות מוקדמות כי בידי ארצות הברית היו עשרות בודדות של פצצות מסוג זה, המלאי הנותר נחשב לנמוך מדי עבור תוכניות המגירה האסטרטגיות.

• רכש דחוף מול Boeing: חיל-האוויר חתם על חוזה עם חברת Boeing לאספקת ערכות זנב ורכיבי הנחיה חדשים. עם זאת, המסמכים מגלים כי אספקת הרכיבים הקריטיים מתוכננת להתחיל רק ב-10 בינואר 2028, נתון המצביע על פער ביכולת ההשמדה של מטרות בעומק רב בשנתיים הקרובות.

• מגבלות המבצע: בעוד התקיפות ב-2025 גרמו נזק כבד לתשתיות העשרה, הערכות נזקי קרב (BDA) הצביעו על כך שחלק מהמתקנים המבוצרים בפורדו, החבויים עמוק בהרי זגרוס, לא הושמדו לחלוטין. מחסור בחימוש זמין נוסף נחשב כעת לאחד הגורמים המרכזיים המעכבים את השלמת המבצע הצבאי.

ה-GBU-57, שמשקלה כ-14 טון, היא הפצצה הקונבנציונלית היחידה בעולם המסוגלת לחדור שכבות בטון וסלע בעומק של עשרות מטרים. במקביל לרכש הנוכחי, הפנטגון מקדם את פיתוח ה-Next-Generation Penetrator (NGP), שאמור להיות קטן יותר ומותאם למפציצי ה-B-21 Raider החדשים, אך מערכת זו טרם נכנסה לשימוש מבצעי מלא.