יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל, הציב בפתח הדיונים את שני היעדים שלשיטתו חייבים ללכת יחד: הוזלת יוקר המחיה מצד אחד ושמירה על חקלאות מקומית מצד שני. טל טען כי משק החלב בישראל סובל מריכוזיות גבוהה, וכי ללא שינוי מבני שיגביר תחרות - הציבור ימשיך לשלם יותר על סל המוצרים. עם זאת, הדגיש כי הוועדה תבחן את ההשלכות בשטח, במיוחד על רפתות בפריפריה וביישובי גבול. מה האוצר מציע, ומה המספרים שעל השולחן נציג משרד האוצר עשהאל צור הציג בוועדה את לב המהלך: הפחתה של כ־15% ב“מחיר המטרה” - המחיר שהמחלבות משלמות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי - כך שיישקף, לדבריו, “עלות לליטר יעיל”. הוא תיאר פערי יעילות בין הרפתות וטען שנדרש מנגנון שידחוף את השוק להתייעל.

לצד זה הוצגו נתונים שלפיהם לאחר הרפורמה צפוי חיסכון שנתי של כ־1.5 מיליארד שקל לציבור והפחתה של מאות מיליוני שקלים במוצרים שבפיקוח. במצגת ההסבר של הרפורמה נטען גם כי צרכנים בישראל משלמים בסביבות 50% יותר על מוצרי חלב לעומת מדינות מפותחות, וכי בענף קיימת ריכוזיות גבוהה במקטע המחלבות. הרפתנים: “ההוזלה שולית, הפגיעה קיומית” מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר הציג מול האוצר את החשבון הפשוט של משק הבית: לדבריו מחיר החלב לצרכן צפוי לרדת בכ־34 אגורות בלבד. מבחינתו זו תמונת מראה שממחישה שהוויכוח האמיתי איננו על כוס חלב, אלא על הישרדות מאות משקים. הוא הוסיף שיש עלויות ייחודיות לייצור מקומי, ובהן שמירת שבת וחג וריבוי רמות כשרות, וטען שהמדינה חייבת להשתתף בעלויות הללו אם היא רוצה את המוצר המקומי.

דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, הזהיר מפני סגירת רפתות דווקא באזורים רגישים: לטענתו חלק גדול מהרפתות שעלולות להיסגר נמצאות סמוך לגבולות, והיעלמותן תייצר “חור” התיישבותי וביטחוני. יו"ר מרכז השלטון המקומי שי חג'ג' הצטרף לקו הזה וטען שישראל אינה יכולה לבנות על יבוא של תוצרת טרייה, במיוחד אחרי תקופות שבהן השמיים נסגרו והשרשראות הבין־לאומיות שובשו. הסעיף שמדליק את השטח: “אזור חם” יוני דמרי, רפתן ממושב גילת, הצביע על סעיף ברפורמה שמדבר על עדיפות לפדיון מכסות באזורי טמפרטורה גבוהה - והפך אותו לשאלה ערכית: “הרפורמה קובעת שתיסגר רפת שממוקמת באזור חם - איך אני אמור להזיז את הרפת שלי?” הוא טען שהיגיון כלכלי צר לא יכול להיות המדד היחיד, משום שהתיישבות וכלכלה בפריפריה אינן “שורת רווח” בלבד.

הכנסת נגד, האוצר כמעט לבד בדיון נשמעו התנגדויות חריפות מצד חברי כנסת ממפלגות שונות. ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) טענה שהתרומה הצפויה למשק בית זניחה ביחס למחיר החברתי והלאומי, והצהירה שתפעל לעצירת המהלך. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כינה את הרפורמה “דרקונית” וטען שכאשר סעיף בחוק התוכנית הכלכלית נתקל בהתנגדות רוחבית, ראוי לעצור ולבחון מחדש.

גם ח"כ יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) ביקש התחייבות שהרפתות לא ייסגרו - והשר בצלאל סמוטריץ' לא נתן התחייבות כזו. מנגד נשמע גם קול תומך. נציגת עמותת “האינטרס שלנו”, נטלי גרינברג, טענה שהציבור משווע לרפורמה שתביא הוזלת מוצרים, ושישראל יקרה משמעותית לעומת אירופה. היא הדגישה שגם תופעת החוסרים במדפים היא חלק מהסיפור, והרפורמה, לשיטתה, אמורה לתת לכך מענה.

דיכטר מול סמוטריץ': “חוקי אבל מסריח” בדיון מוקדם יותר עלתה מתקפה חריפה של שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, על עצם התהליך: לדבריו הרפורמה “הונחתה” על משרדו, הוסתרה בתוך חוק התוכנית הכלכלית, ולא נוהל עליה שיח אמיתי עם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה. הוא טבע את המשפט שנחרת בדיון: “אולי לא מרגישים שהחוק רקוב, אבל הוא מסריח”.

לקראת סיום אחד הדיונים אמר מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא כי מבחינתו אין אמון בין המשרדים. סמוטריץ' השיב במתקפה נגד משרד החקלאות וטען שאין תקדים למשרד ממשלתי שמתייצב נגד ועדת שרים לחקיקה. הוא חזר על הטענה שהמטרה כפולה: גם לעזור לחקלאות וגם להוזיל את יוקר המחיה, והדגיש שהרפורמה אינה מבטלת תכנון “באופן גורף”, אלא משאירה חלק גדול מהענף מתוכנן ומוגן. בסיכום הוא אותת על נכונות להתגמש באחוז ההורדה של “מחיר המטרה”.

משרד האוצר:

• הפחתת "מחיר המטרה" בכ-15% לשיקוף "ליטר יעיל"

• חיסכון שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל לציבור

• פערי מחירים גבוהים מול מדינות מפותחות וריכוזיות במחלבות

המחלבות:

• ההוזלה לצרכן בחלב לשתייה: כ-34 אגורות בלבד

• סגירת מאות רפתות תפגע בגבולות ובפריפריה

• יש עלויות ייצור ייחודיות לשוק המקומי, והמדינה נדרשת להשתתף בהן

משרד החקלאות:

• הרפורמה הובאה בלי עבודת מטה משותפת

• יש "משבר אמון" בין המשרדים

• הענף כבר התייעל מאוד לאורך השנים, והשאלה היא היכן הרווח האמיתי בשרשרת