מרקו רוביו העביר בשבוע שעבר מסר ברור למשתתפי ועידת הביטחון במינכן. ההגירה מסכנת את הציביליזציה האירופית, את הסדר העולמי יש להכפיף לאינטרסים מדינתיים, ארה"ב לא תסכים להוביל את שקיעת המערב – אך רוביו זכה למחיאות כפיים על נאום מתון יחסית לזה של
ג"ד ואנס באותו אירוע אשתקד.
רוביו הדגיש את קשרי ארה"ב ואירופה וציין את השותפות הצבאית באפגניסטן – לאחר שדונלד טראמפ התעלם ממנה. בניגוד לאחרים בממשל, מציין אקונומיסט, רוביו אמר שיש לשמר כמה ממרכיבי הסדר העולמי ומוסדותיו, תוך שיפור שלהם. בהמשך אמר, שוב בניגוד לוואנס ואחרים בממשל, כי רוסיה אינה מנצחת במלחמה באוקראינה.
כדי לממש את כל אלו, יהיה על ארה"ב להתאמץ ולתקן את הנשק שגרמה לברית בחודשים האחרונים, במיוחד איומיו של טראמפ בנושא גרינלנד. המסר של רוביו היה מתוחכם יותר מההתקפה המילולית של ואנס, אבל השורה התחתונה הביקורתית הייתה זהה. יתרה מזאת: חלק מדבריו הדהדו את הרטוריקה של "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, שכבר קיבלה גיבוי מממשל טראמפ.
מנהיגי אירופה חלוקים בשאלה עד כמה לצאת נגד טראמפ. כמה מהם דיברו במונחים דרמטיים. "טענתה של ארה"ב למנהיגות מוטלת בספק וכנראה אבדה. הסדר העולמי המבוסס על זכויות וכללים הולך ונהרס", אמר הקנצלר פרידריך מרץ. הנשיא
עמנואל מקרון קרא לאירופה להפוך למעצמה גיאו-פוליטית והבטיח להגביר את ההרתעה הגרעינית ביבשת.
ראש הממשלה קייר סטארמר אמר שארה"ב עודנה כוח שאין לו תחליף, אם כי ייחד את רוב דבריו להידוק היחסים בין בריטניה לאיחוד האירופי. המחלוקת עזה יותר בחדרי חדרים: כמה מן המנהיגים ממשיכים להדגיש את החיוב שביחסים הטרנס-אטלנטיים. אחרים משוכנעים שמשהו יסודי השתנה וחוששים שמי שיירגעו מדבריו של רוביו יבצעו שגיאה קשה.
שינוי במבנה הפיקוד של נאט"ו
דבריו של רוביו לא היו ההרגעה היחידה בימים האחרונים, מציין אקונומיסט. אלדרידג' קולבי, האיש מספר שלוש בפנטגון, השתתף בפגישת שרי ההגנה של נאט"ו בבריסל; ארה"ב בדרך כלל שלחה גם היא את השר. אבל הוא אמר שארה"ב תמשיך להרחיב את המטרייה הגרעינית שלה מעל אירופה ושיבח את תהליך התכנון של נאט"ו.
מספר ימים לפני כן שינה נאט"ו את מבנה הפיקוד שלו ויישם רפורמות שהחלו לפני מספר שנים. ארה"ב מסרה לממשלות המקומיות שני מרכזי פיקוד בבריטניה ואיטליה, ושלישי יופעל בידי גרמניה ופולין. במקביל, היא נטלה לידיה את הפיקוד הימי של הברית – מטה גדול וחשוב יותר, ומהלך המהדק את הקשר שלה ליבשת. ההערכע היא שלא תהיה הפחתה משמעותית במספר החיילים האמריקנים באירופה. רוב המדינות סבורות שהתשובה היא יותר נאט"ו אירופי ולא מבנה חדש לגמרי.
כמה נושאים עודם מעיבים על היחסים הטרנס-אטלנטיים, מדגיש אקונומיסט. אחד מהם הוא השיחות בנושא אוקראינה, שיתחדשו השבוע בז'נבה. טראמפ אמר בשבוע שעבר שוולדימיר זלנסקי "חייב לזוז, אחרי יחמיץ הזדמנות גדולה" – וסתר את דבריו של רוביו, לפיהם וושינגטון עדיין אינה יודעת האם מוסקבה רוצה לסיים את המלחמה. נושא שני הוא גרינלנד, והשלישי – המאבק המתמשך על הרגולציה של הרשתות החברתיות ושירותים דיגיטליים אחרים. כל אחד מאלו עלול לפתוח את הפצעים עליהם הדביק רוביו פלסטרים.
המשימה של רוביו וקולבי הייתה ברורה: להבהיר שאירופה השאננה קיבלה מכה מועילה שתחזק את הברית הטרנס-אטלנטית. מנהיגי אירופה אינם קונים זאת. כמו משפחה שעודנה מתאוששת מבגידה, הם חשים שהעוינות מצידו של טראמפ שינתה את התחושה לגבי ההסתמכות על ארה"ב. מה שהיה קרבה נתפס כעת כתלות מסוכנת. בשיחות הסגורות יש תקווה לטוב אך תכנון לגרוע. גם לאחר שטראמפ יפרוש, אין ביטחון שניתן יהיה לסמוך על ממשל עתידי.