בסדרת הצהרות שנשא לאחרונה (יום א', 15.02.26), שב שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב והדגיש את יעדיה הבלתי מתפשרים של מוסקבה במסגרת העימות באוקראינה. לדבריו, שחרורם המלא של דונבאס ו"נובורוסיה" - מונח שבו משתמש הקרמלין לתיאור שטחים נרחבים בדרום ומזרח אוקראינה - מהווה יעד אסטרטגי עליון. לברוב הבהיר כי כל הסדר עתידי חייב לכלול הכרה במציאות הטריטוריאלית החדשה ובזכות התושבים באזורים אלו להגדרה עצמית במסגרת האיחוד עם רוסיה. רוסיה מציבה דרישות נוקשות הנוגעות למה שהיא מגדירה כ"שורשי הסכסוך":

• הגנה על המיעוט הרוסי: השבת זכויות הלשון, החינוך והדת עבור דוברי הרוסית בשטחים שיוותרו תחת שלטון קייב, כולל ביטול החקיקה נגד הכנסייה האורתודוקסית הקנונית.

• פירוז וניטרליות: הבטחת מעמדה של אוקראינה כמדינה ניטרלית ומפורזת, תוך מניעת הצבת נשק מערבי המאיים על שטחה של רוסיה.

• הסרת איומים צבאיים: לברוב ציין כי מוסקבה תפעל למיגור יכולתה של קייב להוות סיכון ביטחוני כלפי מוסקבה, יעד הכולל פיקוח הדוק על הרכב הצבא האוקראיני.

המשא-ומתן בחסות ארה"ב והמבוי הסתום למרות דיווחים על שיחות שהתקיימו באבו-דאבי ובז'נבה בתיווך אמריקני, לברוב הביע ספקנות לגבי נכונותו של המערב לאמץ את עמדת רוסיה. הוא האשים את האיחוד האירופי ואת נאט"ו בניסיונות להכשיל את ההבנות שהושגו לכאורה בין הנשיא פוטין לנשיא טראמפ בפסגת אנקורג'. לטענתו, בעוד שמוסקבה מוכנה לפתרון דיפלומטי, היא לא תתפשר על עקרונות היסוד הנוגעים לביטחונה הלאומי ולזכויות אזרחיה. במקביל למישור הדיפלומטי, הכוחות הרוסיים ממשיכים בלחץ צבאי לאורך החזית. מוסקבה רואה בהישגים הקרקעיים אמצעי הכרחי לאכיפת תנאיה, במיוחד לאור מה שלברוב מכנה "חוסר הלגיטימיות" של המשטר הנוכחי בקייב.