פרקליט המדינה אישר את הגשת כתב האישום נגד שר האוצר לשעבר, משה כחלון, בגין מעורבותו בפרשת חברת יונט קרדיט. כך חשף (יום א', 15.02.26) העיתונאי אבישי גרינצייג ב-i24News. כחלון, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת האשראי החוץ-בנקאי בין יוני 2021 ליוני 2022, יואשם בעבירות של מרמה ואי-גילוי נאות כמתחייב מחוק ניירות ערך. על-פי טיוטת כתב האישום, כחלון ידע בזמן אמת על מעילה בכספי החברה ועל דיווחים לקויים בתשקיף החברה, אך נמנע מלדווח על-כך לציבור המשקיעים. בנוסף, על-פי ממצאי החקירה של מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, כחלון ונושאי משרה בכירים נוספים קיבלו שלא כדין יותר משני מיליון שקלים שמקורם בחברה הציבורית. במהלך ישיבה לאישור הדוחות הכספיים במאי 2022, התריע קצין הציות, יואב צבר, על חוסרים של 22 מיליון שקל ועל העלמת המחאות בסך 5 מיליון שקל. למרות המידע הדרמטי, החברה דיווחה בתחילה על חששות לאי-התאמות בהיקף נמוך משמעותית של כ-5 עד 7.6 מיליון שקל בלבד. יודגש כי כחלון ושאר החשודים, בהם בעלי השליטה צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, כופרים בטענות נגדם. מניעי התגמול וההשלכות הפוליטיות הפרקליטות טוענת כי שיטת התגמול של כחלון יצרה תמריץ בעייתי, שכן רכיב משמעותי משכרו נגזר מעמידה ביעדי רווחיות, גיוס מקורות מימון ודירוג האשראי של החברה. עובדות אלו מחזקות את החשד לאי-דיווח מכוון על ההפסדים הכבדים והמעילות כדי לשמור על יציבות החברה ותגמול הבכירים. התפתחות משפטית זו מגיעה על-רקע דיווחים לפיהם שמו של כחלון עלה כמועמד אפשרי לצירוף לרשימתו של בני גנץ. הגשת כתב אישום פלילי בעבירות כלכליות חמורות בתוך יונט קרדיט הופכת את האפשרות לחזרתו לחיים הציבוריים בעת הזו לבלתי סבירה באופן מוחלט.