תוכנית ל-2050 מול שינוי מבני מיידי ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות, יובל ליפקין, הציג תוכנית בת תשע נקודות שנועדה להבטיח ביטחון מזון עד שנת 2050. לדבריו, ישראל צפויה להגיע לכ-17 מיליון תושבים עד 2030 ויש להיערך לכך מראש. ליפקין מנה שורת אתגרים: עלויות ההשמנה המוערכות בכ-20 מיליארד שקלים בשנה, גיל ממוצע של 59 לחקלאי ומחסור של כ-15 אלף עובדים בענף, וכן נזקי אקלים המוערכים בכשני מיליארד שקלים בשנה. לדבריו, הרפורמה בחלב פוגעת בתכנון ארוך הטווח ואף אינה צפויה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. "כאשר מדברים על הורדת יוקר המחיה צריך להסתכל על התמונה הכוללת", אמר, והדגיש כי הוצאות משק בית על מוצרי חלב עומדות על כ-1.6% בלבד. נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוסיפה כי כאשר בוחנים רק את סל המזון, החלב ומוצריו מהווים כ-12%.

כשרות, מע"מ ושאלת החיסכון הרפתנים טענו כי המחיר בישראל מושפע גם מדרישות כשרות מחמירות. "כשיש לי פרה חולה אני לא קורא רק לווטרינר, אני קורא גם למשגיח", אמר אחד מהם, והמחיש את העלויות הייחודיות לייצור מקומי כשר.

חבר הכנסת רם בן ברק (יש עתיד) אמר כי ההשוואה למחירי חו"ל אינה הוגנת. "יש מחיר למדינה יהודית. למה זה צריך לבוא על הרפתן? תוריד את המע"מ ואת תשלומי הכשרות ותקבל את המחיר של חוץ לארץ", אמר. לדבריו, במדינות אחרות עובדים שבעה ימים בשבוע, בעוד שבישראל קיימות מגבלות דתיות ותפעוליות. חבר הכנסת ששון גואטה (ליכוד) הטיל ספק בהשפעה לצרכן: "אנחנו מנסים להבין כמה זה יוזיל למשק בית. יכול להיות שזה כל כך זניח שלא משתלם לסגור את הרפתות".

החמאה כמקרה מבחן חברי הכנסת העלו גם את סוגיית פתיחת שוק החמאה ליבוא. צור טען כי לאחר הורדת המכסים בשנת 2019 נכנסו לשוק חמאות זולות, אין מחסור, והמחירים ירדו. לדבריו, העליות האחרונות נובעות ממדד המחירים לצרכן ולא מהפתיחה ליבוא. "כיום לצרכן הישראלי יש אפשרות לקנות חמאת פרמיום ב-17 שקלים או חמאה מקומית בכ-9 שקלים. זה מה שאנחנו רוצים לראות", אמר, והגדיר את שוק החמאה כ"מבחן טוב". מנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן צור, טען מנגד כי הנתונים שבידיו מצביעים על תמונה אחרת, וכי אילו הפיקוח היה נמשך, הפער בין סוגי החמאות היה עומד על כ-12%.

יבוא וכשרות באשר לחששות מכשרות, צור הבהיר כי כל מוצר מיובא מחויב לעמוד בנהלי הרבנות הראשית. לדבריו, לא ניתן לייבא חלב ניגר נוכרי לישראל, ומוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי כפופים לסטנדרטים מחמירים. הדיון הסתיים ללא הכרעה, אך המחיש את עומק הפער: האוצר רואה ברפורמה כלי להגברת תחרות והתייעלות, בעוד שמשרד החקלאות וחלק מחברי הכנסת מזהירים מפני פגיעה בתכנון ארוך טווח של ענף הנחשב בעיניהם נדבך מרכזי בביטחון המזון של ישראל.