בג"ץ מאותת, כי ייתכן שיקבע שיש להפסיק את התמיכה הממשלתית במוסדות חינוך חרדיים שאינם עומדים בחובת המינימום של לימודי ליבה. בג"ץ הוציא (17.2.26) צו על תנאי המורה למשרדי האוצר והחינוך לנמק עד 15.4.26 מדוע לא יחשבו את התמיכה על-פי שיעור לימודי הליבה ומדוע לא יפעילו מנגנון פיקוח אפקטיבי כדי לוודא את עמידת המוסדות בחובה זו. מדובר במוסדות השייכים למעיין החינוך התורני של ש"ס ולחינוך העצמאי של אגודת ישראל - שתי הרשתות המרכזיות בחינוך החרדי. השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ורות רונן מדוע לא יחושב התקציב בהתאם ל"קיום מלוא תוכנית היסוד של לימודי ליבה בהתאם למתכונת הנוהגת בחינוך הרשמי (לרבות מבחינת מספר השעות המוקדשות לכל אחד ממקצועות הליבה); העסקת מורים בעלי הכשרה מתאימה ללימוד מקצועות הליבה בהתאם לדרישות הנוהגות בחינוך הרשמי; השתתפות בבחינות מדידה והערכה חיצוניות (כדוגמת מבחני מיצ"ב ומבחני פיז"ה) בהתאם לשיעור ההשתתפות המקובל בחינוך הרשמי". על שני המשרדים גם לנמק "מדוע לא יקבעו סדרי פיקוח מתאימים, שאינם מבוססים רק על דיווח עצמי או ביקורים מתואמים מראש, לצורך בחינת העמידה בתנאים המפורטים לעיל וקביעת היקף התקצוב בהתאם לכך. בכלל זה, מדוע לא יקבעו סדרי פיקוח המאפשרים מעקב פרטני אחר כל מוסד ומוסד בנפרד. מדוע לא יפעלו לאתר מוסדות שבהם לא מתקיימים התנאים האמורים ולהוציאם מרשתות החינוך" של ש"ס ואגודת ישראל. הצו הוצא בעקבות עתירות עמותת חדו"ש, אשר טענה אשתקד, כי משרד החינוך נמנע במכוון מהפעלת פיקוח אקטיבי על בתי הספר החרדיים, וכתוצאה מכך הם מקבלים את מלוא המימון הממשלתי למרות שאין בהם לימודי ליבה כנדרש. לטענת חדו"ש, הימנעותו של משרד החינוך מהפעלת פיקוח אפקטיבי שיציג תמונה אמיתית של היקף לימודי הליבה ברשתות, מובילה לכך שהם מקבלים תקצוב מלא למרות שהמשרד יודע שרובם - ובמיוחד המוסדות לבנים - אינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה ושלאור זאת יש להפחית את המימון עבורם. הפרקליטות אישרה בתגובתה, כי קיימים ליקויים משמעותיים בפיקוח על שתי הרשתות. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, שלחה בחודש ינואר - לאחר הדיון הראשון בעתירה - מכתב לשר החינוך, יואב קיש, ולפיו יש צורך חיוני בקידום מתווה פיקוח עדכני, שיכלול פיקוח אפקטיבי שאינו בנוי רק על הגעה מתואמת של מפקח למוסד הלימוד; עמידה על החובה ללמד את מלוא תוכנית היסוד של החינוך הרשמי; היבחנות במבחני המדידה של משרד החינוך; מצבת מורים המתאימה ללמד לימודי ליבה ועמידה בחובות הדיווח על כך; וקביעת סנקציות למוסדות שלא יעמדו בחובות הליבה או לא ישתפו פעולה עם הפיקוח". הפרקליטות גם מסרה בשמו של קיש, כי תגובתה אינה מקובלת עליו, וכי "כל קשר בין ההוראות בהחלטת בית המשפט לבין ההודעה שגובשה על-ידי מחלקת הבג"צים הינו מקרי, ומסמך התשתית העובדתית שגובש במשרדי, ובו המענה המקיף והמקצועי לכלל שאלות בית המשפט, צורף להודעה באופן שולי כאחד מארבעה נספחים". קיש גם ביקש לקבל אישור לייצוג נפרד, ובג"ץ הורה למדינה לעדכן אותו בנושא עד 15.3.26.