שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, יוצא נגד גישתו הפרשנית של הנשיא בדימוס אהרן ברק - אם כי בלא להזכיר את שמו. שטיין אומר כי אינו מסכים עם "פרשנות תכליתית", שמכוחה קבע בשעתו ברק דיונים נוספים גם על פסקי דין שניתנו מלכתחילה בהרכב מורחב. שטיין דחה על הסף (17.2.26) את בקשת איחוד הישיבות לדיון נוסף בצו הביניים בנוגע לגיוס החרדים, ואשר מנע "הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות" עד 2025. הצו נועד למנוע את יישום האפשרות הקבועה בחוק, ולפיה בנסיבות מסוימות חלוף הזמן מתום תקופת הקריאה לשירות - יביא להפחתה של אותו פרק זמן מתקופת השירות הצבאי. מטרתו, מסביר שטיין, הייתה שלא לאפשר למי שהשתמט מחובת הגיוס, להפיק מכך תועלת בדמות קיצור תקופת השירות. האיחוד - הגורם החרדי היחיד המתייצב לדיונים בנושא - טען, כי מדובר בהלכה חדשה וקשה בעלת השלכות רוחב דרמטיות על סדרי הדין בבג"ץ ועל זכויות המתדיינים. לטענתו, בג"ץ העניק סעד אופרטיבי שלא ביקשו העותרים ולמרות שלא הוציא לפני כן צו על תנאי. לדברי האיגוד, זהו "קיצור דרך" הפוגע בצדק הדיוני וסותר את הכלל, לפיו צו מוחלט יינתן רק לאחר צו על תנאי. שטיין מזכיר, כי דיון נוסף נועד למקרים חריגים ונדירים, בעוד "הבקשה שלפנַי רחוקה מרחק שנות אור ממקרים חריגים אלה". בפסק הדין לא נקבעה שום הלכה חדשה, צווים דומים ניתנו בעבר ומדובר בקביעה נקודתית הנוגעת רק למקרה זה. "עסקינן לא ביצירת כלל משפטי חדש, אלא ביישום הדין הקיים - הא ותו לא. יישום כאמור, אף אם אינו מקובל על מאן דהוא, אינו מקים עילה לדיון נוסף". עוד אומר שטיין, כי הצו ניתן בהרכב מורחב בן חמישה שופטים, והאפשרות לקיים דיון נוסף לאחר הרכב מורחב אינה חפה מספקות. זאת, משום שחוק בתי המשפט מדבר במפורש בהקשר זה על "עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה". בעבר היו מקרים נדירים של דיון נוסף לאחר הרכב מורחב, "מהלך שהתאפשר מתוקף השימוש בכלי פרשני עוצמתי - המוקשה בעינַי - של 'תכלית אובייקטיבית'". בהקשר זה מזכיר שטיין את הדיון הנוסף בעניין בני הזוג נחמני (על שימוש בביציות מופרות), עליו הורה ברק למרות שפסק הדין המקורי ניתן בהרכב של חמישה שופטים; עמדתו - לפיה שלושה הוא מספר המינימום ולא מספר מחייב - התקבלה בבג"ץ ברוב של שמונה נגד שלושה. השופט תאודור אור אמר כי בניגוד לברק - "אינני חש כל 'תחושת לשון' שתביאני למסקנה ש'עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה' כוונתו גם לעניין שבית המשפט העליון פסק בו בחמישה או במספר רב יותר של שופטים. איני חש תחושה כזו כי בעינַי הדבר פשוט וברור: 'שלושה' אינם 'חמישה', אינם 'שבעה', ואינם כל מספר אחר שאינו שלושה". שטיין מפנה לאמירותיו בפסק דין מחודש יוני 2024: "פרשנות שסוטה מלשונו הברורה והחד-משמעית של החוק אינה בגדר 'פרשנות ישרה ומישירת מבט'... יתרה מכך: פרשנות אשר באה להגשים את תכלית החוק באופן מיטבי אינה צריכה, לטעמי, לשמש בידינו כלי להגשמת התכלית לשמה, אלא אך ורק לשם גילוי האמת הפרשנית: אמת באשר למשמעות החוק שייעד לו המחוקק - הוא, ולא אנחנו. "במסגרת מלאכת הפרשנות, מוטל עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הבאה: 'מה ביקש המחוקק להשיג בהשתמשו במילים ובמשפטים בהם הוא בחר להשתמש?". זאת, מאחר שתכלית החוק לבדה - סובייקטיבית או אובייקטיבית - אינה אומרת דבר או חצי-דבר על המשאבים שנכון וראוי להשקיע בהגשמתה, כאשר כולנו יודעים שלא כל האמצעים כשרים ושהמחוקק בוודאי לא ביקש להגשים את התכלית שנבחרה על ידו בכל מחיר".