מערכת הבריאות צפויה להתרחב בשנים הקרובות בהיקף שלא נראה זה שנים: תוספת של 2,336 מיטות אשפוז בכלל המחלקות, פתיחת שבע מחלקות מאזנות חדשות, השקעות הוניות של מיליארדים ותוספת של יותר מארבעה מיליארד שקלים לתקציב המשרד לשנת 2026. כך עלה בישיבת ועדת הבריאות של הכנסת, שבה סקרו שר הבריאות חיים כץ והמנכ"ל משה בר סימן טוב את פעילות המשרד ותוכניותיו. הצעת התקציב לשנת 2026 עומדת על 63.3 מיליארד ש"ח, לעומת תקציב מקורי של 59.1 מיליארד ש"ח לשנת 2025 ותקציב מאושר של 61.4 מיליארד לאחר שינויים והעברות עודפים. מדובר בהמשך מגמת העלייה שנרשמה מאז 2023, אז תוקן התקציב מ־44.6 ל־45.2 מיליארד ש"ח, וב־2024, שבה תוקן התקציב שלוש פעמים והגיע ל־57.5 מיליארד ש"ח לאחר העברות. שיעור ניצול התקציב בשנים האחרונות נע בין 95% ל־99%. אלפי מיטות חדשות ותשתיות בהיקף של מיליארדים לפי הסקירה, בשנים הקרובות יתווספו 2,336 מיטות אשפוז - מהן 1,791 מיטות כלליות, 245 פסיכיאטריות וכ־300 מיטות שיקום - כחלק מתוכנית כוללת לשנים 2023-2028. בנוסף נפתחו בחמש השנים האחרונות 1,350 מיטות גריאטריה פעילות, ומאות נוספות צפויות להיפתח. בתחום התשתיות הודיע המשרד על השקעות רחבות:

• תוספת של 4,172 מיטות ממוגנות

• מגדל אשפוז חדש בבית החולים סורוקה בעלות של יותר ממיליארד ש"ח

• הקמת מכון חדש לרפואה משפטית בהיקף של 175 מיליון ש"ח

• פתיחת בית חולים חדש בקריות

השר כץ ציין כי לאחרונה נפתח מיני־חדר מיון בנתיבות והוסיף כי הוא מקווה לפתוח בעתיד גם בית חולים נוסף בעיר, שבה מתגוררים כ־56 אלף תושבים. בריאות הנפש: הרחבה מואצת החלק הבולט ביותר בסקירה נגע לבריאות הנפש. המנכ"ל בר סימן טוב הציג תוספת תקציבית של 1.4 מיליארד ש"ח למערכת, הכוללת:

• הוספת 700 מטפלים חדשים

• תוספת של למעלה ממתמחים בפסיכולוגיה וכ־100 מתמחים בפסיכיאטריה

• חתימה על הסכמי שכר חדשים ומשופרים לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים

בנוסף נפתחו כ־30 בתים מאזנים, עלייה של 30% במספר המטופלים בקופות החולים, גידול של 42% במספר הטיפולים, תוספת של 128 מרפאות נפש ועלייה של פי עשרה במספר המטפלים במרכזי החוסן. עוד נמסר כי ייפתחו בשנים הקרובות שבע מחלקות מאזנות חדשות בבתי החולים, וכי הוקצו כ־400 מיליון ש"ח לשיפוץ מחלקות פסיכיאטריות. יעד לאומי: 5.1 רופאים ל־1,000 נפש המנכ"ל הדגיש את יעד המערכת להגיע ל־5.1 רופאים ל־1,000 נפש עד שנת 2043, לעומת כ־3.5 כיום. לדבריו, אין עלייה משמעותית במספר הרופאים שעזבו לחו"ל, והמשרד מקדם צעדים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, חיזוק ההתמחויות ותמריצים לפריפריה. הוא אף קרא לבתי החולים פוריה וזיו להתאחד כדי להגדיל את נפח הפעילות. לדבריו, "מערכת הבריאות שלנו אינה מושלמת אך היא מהטובות בעולם", והוסיף כי המערכת מתמודדת עם אתגרים ייחודיים של מיגון ומחסור בכוח אדם עקב שירות מילואים. ביקורת בוועדה: רופאים תומכי טרור והיעדר סנקציות יו"ר ועדת הבריאות לימור סון הר מלך הדגישה כי הדיון עסק בנושאי הליבה של המערכת, ובהם רפורמת השב"ן, התפתחות הילד, המחסור ברופאים בפריפריה ויישום הרפורמה בבריאות הנפש. היא ציינה במפורש כי "היעדר סנקציות על רופאים תומכי טרור - היא סוגיה קריטית שאינה סובלת דיחוי". השר כץ שיבח את עובדי המערכת הפועלים לדבריו "בתנאים לא קלים", והעיר כי חלק מהניהול בכללית "זקוק לטיפול וניעור". הרקע התקציבי: בין תנופה לקיצוצים רוחביים הסקירה בוועדה מצטרפת למסמך התקציב שהציג המשרד, ולפיו תקציב הפעילות השוטפת ב־2026 יעמוד על 63.3 מיליארד ש"ח - גידול של כ־7.1% לעומת התקציב המקורי ל־2025. לצד התוספות לסל הבריאות, לבריאות הנפש ולתשתיות, נרשמו גם התאמות וקיצוצים רוחביים בהתאם למסגרת התקציב הכוללת. התמונה הכוללת שמצטיירת מהדיון היא של מערכת הנמצאת בתהליך הרחבה משמעותי - הן במספר המיטות והן בהון האנושי - אך עדיין מתמודדת עם אתגרי עומס, מחסור בפריפריה ולחצים תקציביים. עבור הציבור, המשמעות המעשית תיבחן בשנים הקרובות: האם תוספת המיטות וההשקעות ההוניות יתורגמו לקיצור זמני המתנה, זמינות גבוהה יותר של שירותי נפש ושיפור השירות בבתי החולים - או שמא קצב גידול האוכלוסייה ימשיך לשחוק את ההישגים.