ועדת הכספים המשיכה (18.2.26) בדיונה בפרק ז' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, הקובע מס מיוחד של 15% על רווחי יתר של הבנקים עד שנת 2030. לאחר שבדיון הקודם הציגו האוצר ורשות המיסים את עמדתם, הוקדש הדיון הנוכחי לעמדת איגוד הבנקים ולתגובות המקצועיות. הצעת החוק קובעת כי בנק שאינו קטן, שרווחיו בשנה מסוימת עולים ביותר מ-50% על ממוצע רווחיו בשנים 2022-2018, ישלם מס נוסף על החלק העודף. בשנת 2026 יחול המס באופן יחסי לחלק השנה. הבנקים: פגיעה בציבור ובצמיחה איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, טען כי מדובר ב"מס סקטוריאלי ללא תשתית מקצועית", והדגיש: "מדברים על מיסוי על הבנקים אבל בעצם זה מיסוי על הציבור. 90% ממניות הבנקים מוחזקות על-ידי הציבור". לדבריו, המס יפגע ישירות בחוסכים, בפנסיות ובחיסכון לכל ילד. מדמון הזכיר כי הוועדה המקצועית שקדמה להצעה לא המליצה על הטלת מס, ואף המודל שנבחן בה דיבר על טווח של 10%-7%. "אם במודל רזה יותר לא הצלחתם לאיין את החששות, איך ב-15% זה ייעלם?", תהה. הבנקים טענו עוד כי הרווחיות נובעת בין היתר מהתייעלות ומהתרחבות המערכת בכ-50% בארבע־חמש השנים האחרונות, וכי "מטילים מס על פריון". בנוסף הזהירו מפגיעה בהיצע האשראי, מהתייקרות ריבית לציבור ומהשפעה שלילית על המשק. לפי חישוביהם, על כל שקל מס שתיגבה המדינה תאבד בין 1.2 ל-1.5 שקלים בשל צמצום פעילות. חן הרצוג מטעם הבנקים טען כי מס של מיליארד שקלים בשנה עלול להביא לגריעה של כ-900 מיליון שקלים משווי הציבור, וכי בהינתן מכפיל רווח של כ-10, מדובר בפגיעה של מיליארדים בשווי אחזקות. עוד הציגו הבנקים נתונים לפיהם ברבעון השלישי של 2025 עמדה התשואה להון של הבנקים על כ-15%, בעוד בענף התעופה היא עלתה על 60%, בענף התקשורת כ-27%, בביטוח כ-20% ובקמעונאות כ-20%. יו"ר הוועדה השיב: "לקחתם מה שנוח לכם, רבעון אחד. תראו את נתוני 10 השנים האחרונות".