על-פי הנתונים שהוצגו לוועדה, כל אצווה הנכנסת לישראל נדגמת לבדיקות מיקרוביולוגיות. אצווה ראשונה ושלישית נבדקות גם בדיקה מלאה הכוללת מזהמים, מתכות כבדות, מיקוטוקסינים, חומרי הדברה, הרכב תזונתי, יוד, שבעה מינרלים וויטמינים שונים.
במשרד הדגישו כי עד לאירוע הנוכחי, הצרוליד לא הוגדר בעולם כסיכון אפשרי בתמ"ל ולכן לא נכלל בבדיקות השגרתיות. הרעלן מיוצר על-ידי חיידק בצילוס צראוס ואינו מושמד בחום. בחשיפה לרמות מסוימות הוא עלול לגרום להקאות, בחילות ושלשולים, ובמקרים חריגים לפגיעה משמעותית יותר.
על-פי התחקיר הבינלאומי, התקלה התרחשה בתהליך ייצור חומר הגלם ARA באירופה, שם נוצרו תנאים שאפשרו התרבות החיידק וייצור הרעלן. חומר הגלם סופק ליצרניות גדולות ובהן נוטרילון, נסטלה ודנונה.
עקרון הזהירות המונעת - והקשיים
האתגר המרכזי, כפי שהוצג לוועדה, הוא היעדר רמות מרביות מוגדרות לצרוליד בחקיקה עולמית. במשרד הבריאות ציינו כי ישראל אימצה את עקרון הזהירות המונעת המחמיר ביותר להגנה על תינוקות, לרבות ייזום חוות דעת טוקסיקולוגית מקומית ואימוץ סף החשיפה שקבעה רשות בטיחות המזון האירופית כאמת-מידה מקומית.
עוד נקבע כי החל מ־1 במרס 2026 תידרש בדיקה לצרוליד במעבדות בישראל טרם כניסת משלוחים, לצד דרישות הצהרה ומסמכים תומכים כבר בנמל.