בפתח הדיון הצביע היו"ר ח"כ דוד ביטן על שתי בעיות שטרם נפתרו. האחת - פער בין ההצעה הממשלתית, שעדיין לא אושרה בקריאה ראשונה, לבין ההצעות הפרטיות של ח"כ ווליד טאהא וח"כ איתן גינזבורג. השנייה - חשש לייקור המים למגזר העסקי: לאחר התיקון, עסקים לא יוכלו לקזז מע"מ מחשבוניות עירייה, מה שעלול לייקר את התשלום בעד 18.5%. כהן: חופש בחירה לרשויות; האוצר: מחויבים להחלטת ממשלה שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הדגיש כי התמיכה בהצעה חוצה מחנות פוליטיים. לדבריו, לאחר הידיינות בין גורמים מקצועיים גובש נוסח תמציתי המעניק לרשויות חופש בחירה: הפעלת תאגיד או ניהול עצמי, כפוף לעמידה באמות מידה ברורות - פחת מים נמוך, גבייה גבוהה ויציבות פיננסית.

כהן העריך כי ספק אם ההצעה הממשלתית תאושר עד סוף המושב, וביקש להטמיע את התיקונים במסגרת ההצעה הפרטית ולאשרה לקריאה ראשונה כבר עתה. מנגד, נציג אגף התקציבים באוצר, עידו מור, הבהיר כי הממשלה קיבלה החלטה להתנות את קידום ההצעה בקידום ההצעה הממשלתית. לדבריו, לאחר אותה החלטה בוצעו שינויים מהותיים בהצעה הממשלתית, והנוסח שהוצג בוועדה כולל פערים מהותיים לעומת מה שאושר בדרג הממשלתי. העימות החריף לא איחר לבוא. כהן האשים: "אתם כמו אירן, אתם רוצים מו"מ עד אין סוף ולא להתקדם. זאת הטקטיקה שלכם". מור השיב: "יש עמדת ממשלה וגם אתה מחויב לה", והשר הגיב: "אנחנו לא עובדים אצל הפקידות". ביטן ניסה להרגיע וביקש למצוא התאמות בין הנוסחים.

ביקורת על רשות המים ועל העלאת התעריף כהן מתח ביקורת גם על רשות המים ואמר: "נעשה רוויזיה גם ברשות", ובהמשך תקף את תמיכת האוצר בהעלאת תעריף המים. מור טען כי האוצר לא חתם על העלאה של 7.7%, אך כהן השיב כי נציג האוצר הצביע בעד במועצת רשות המים, וההחלטה הסופית התקבלה בניגוד לעמדת האוצר. רשות המים מצידה טענה כי סוגיית מינוי הדירקטורים נפתרה וכי המצב השתפר. היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד אבי סלונים, אמר: "משק המים של ישראל הוא מספר 1 בעולם". כהן השיב: "זה לא בזכותך זה למרות שאתה מקשה". כהן אף החריף את הטון כלפי הרשות: "אתם פועלים בצורה מאפיוזית, אתם עושים אפליה בין התאגידים השונים ולא מכירים להם בהוצאות. 90 אחוז מהלקוחות שלכם לא מרוצים וזה אומר דרשני". התנאים לרשויות והחשש ממס של 250 מיליון שקל לפי הנוסח שנדון, רשות שתבחר לנהל את משק המים בעצמה תידרש לעמוד בשורת תנאים: פחת מים שלא יעלה על שיעור שיקבע שר האנרגיה בהתייעצות עם מועצת רשות המים; עמידה בלפחות 85% מתוכנית ההשקעות; ניהול משק מים סגור; ועמידה בכללי איתנות פיננסית שיקבע השר.

מור ביקש כי התנאים ייקבעו בהסכמת שר הפנים ושר האוצר, בהתאם להבנות בוועדת השרים לחקיקה. כהן השיב בקצרה: "אני השר האחראי". סוגיה נוספת שעלתה היא העברת נכסי התאגידים לרשויות. על-פי החשש שהוצג בדיון, מהלך כזה עלול להיחשב אירוע מס בהיקף של כ-250 מיליון שקל. ביטן תהה אם האוצר מבקש למעשה לגבות מס מהרשויות. מור השיב כי העברת נכס מחברה למלכ"ר היא אירוע מס מהותי, וכי ניתן לכך מענה באמצעות הקמת חברה ריקה, אך הודה כי הדיון בנושא טרם מוצה. הרשויות: “כמו חינוך ורווחה - גם מים” ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, יורם שמעון, אמר כי הרשויות ממתינות שמונה שנים לשינוי: "אנחנו יודעים לנהל את זה, כמו חינוך ורווחה". לדבריו, בעבר לא היה משק סגור וניתן היה להעביר כספים, אך כיום אין אפשרות כזו. "ברגע שהחוק יעבור 90 אחוז מהרשויות יבקשו לנהל את משק המים וזאת תהייה בשורה לציבור ולרשויות". גם ח"כ גינזבורג הזכיר כי הממשלה קיבלה ארכה של שבועיים להעביר נוסח מוסכם - אך לא עמדה בכך. "חשוב שהקריטריונים יהיו ברורים, ורק רשות שתעמוד בהם תוכל לנהל את משק המים. זה אולי לא כל מה שהממשלה רוצה, אבל הדברים הבסיסיים קבועים בהצעת החוק", אמר. ח"כ טאהא ציין כי הגיש את ההצעה כבר ב-2020, ובמשך שנים התבקש להמתין להצעה ממשלתית. "הרבה מאוד אנשים נפגעו מהתנהלות תאגידי המים, ואם הרשויות יוכלו לעשות את זה בצורה טובה אין סיבה להכריח אותן להקים תאגידים", אמר. הדיון הסתיים ללא הכרעה סופית בסוגיות המרכזיות - סנכרון עם ההצעה הממשלתית, השלכות המע"מ על המגזר העסקי ואירוע המס בהעברת נכסים. היו"ר ביטן הודיע כי דיון נוסף ייקבע בקרוב, והמערכה על עתיד תאגידי המים צפויה להימשך.