קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, עורר סערה בזירה הפוליטית והמשפטית לאחר שקרא לחייב את המשתמשים ברשתות החברתיות להזדהות בשמם המלא. מרץ הצהיר בראיון לכלי התקשורת כי מציאות בה נבחרי ציבור חשופים למתקפות אישיות בחסות האנונימיות אינה יכולה להימשך בשיח דמוקרטי תקין. הצהרת הקנצלר מגיעה על-רקע עימות מחריף בין רשויות האכיפה בגרמניה לבין משתמשי הרשת, כאשר מבקריו טוענים כי המהלך נועד להדק את השליטה הממשלתית בביקורת הציבורית. במוקד הדיון עומד סעיף 188 לחוק העונשין הגרמני, המעניק הגנה מיוחדת לפוליטיקאים מפני עלבונות, וכן שימוש גובר של פירמות פוליטיות במערכות בינה מלאכותית המגישות תביעות אוטומטיות. מערכות ניטור ואכיפה פלילית מפלגת ה-CDU ופוליטיקאים בכירים נוספים נעזרים בשירותיהם של סטארט-אפים המפעילים כלי ניטור מתקדמים. מערכות אלו סורקות פלטפורמות דוגמת X ומזהות באופן אוטומטי ביטויים שעלולים להוות עבירה על חוקי לשון הרע, מה שמאפשר הגשת תלונות פליליות ותביעות אזרחיות בהיקף תעשייתי. רשויות החוק במדינה אינן מסתפקות במישור האזרחי בלבד. בשנה האחרונה תועדו מקרים של פשיטות משטרתיות וחיפושים בבתי אזרחים בגין פוסטים שכללו עלבונות כלפי שרים או בכירים בממשל. השילוב בין אכיפה אקטיבית לבין הדרישה לביטול האנונימיות נתפס על-ידי משפטנים רבים כפגיעה מהותית בזכות לפרטיות ובחופש הביטוי. המאבק המשפטי על האנונימיות הניסיון להטיל חובת שם אמיתי (Klarnamenpflicht) אינו חדש בגרמניה, אולם הוא נתקל עד כה בהתנגדות עזה מצד בתי המשפט. פסיקות קודמות בגרמניה ובאיחוד האירופי קבעו כי האנונימיות היא כלי חיוני המאפשר לאזרחים להשמיע ביקורת מבלי לחשוש מהתנכלויות של השלטון או של קבוצות לחץ מאורגנות. ארגוני זכויות אזרח טוענים כי הפיכת האנונימיות לעבירה, בשילוב עם חוקי ההגנה המחמירים על פוליטיקאים, תביא לסירוס השיח הציבורי. לדבריהם, אזרחים יחששו להביע דעות ביקורתיות מחשש שייחשפו לתביעות משפטיות או לחיפושים משטרתיים, מה שיערער את יסודות החופש הדמוקרטי במדינה.