"למן הוצאת הצו על תנאי, ניכרת ב'שטח' פגיעה רוחבית בעבודתה של ביקורת המדינה. ישנם בעלי תפקידים בגופים מבוקרים שמסרבים להעביר מסמכים וכאלה שמסרבים או מתחמקים מלהיפגש עם צוותי הביקורת בטענה כי מדובר בסוגיות הנוגעות ל'מדיניות' (הכוונה לנושאים שלא חל עליהם צו הביניים). גופים מבוקרים ובעלי תפקידים החלו לנקוט טקטיקות של שיהוי וסירוב להעברת מידע, בניגוד להוראות חוק היסוד".
כך אומר (19.2.26)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בתגובתו לבג"ץ לצו על תנאי ולצו הביניים שהקפיאו את ביקורתו בנושאי הליבה של מלחמת חרבות ברזל. אנגלמן מזהיר, כי אם הצו יהפוך למוחלט - תיגרם פגיעה רוחבית מתמשכת בעבודתו של המבקר. הוא דוחה את הטענה להעדר סמכות לבדיקת נושאי הליבה, ומבהיר את גבולות הביקורת המתוכננת בתחומים המדיניים והאסטרטגיים.
אנגלמן מתריע: "צמצום סמכותה של ביקורת המדינה, כמו גם שיקול הדעת של מבקר המדינה בבחירת נושאי הביקורת ואופן ניהולה של הביקורת, אם הצו על תנאי או חלקו יעשו מוחלטים, לא יהיה תחום אך רק לביקורות אירועי השבעה באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל. אלא, צמצום שכזה עלול לערער את יסודות מוסד מבקר המדינה כולו; ליצור 'מרחבי חסינות' רחבים מביקורת המדינה, במגוון נושאים, תוך פגיעה קשה ביכולתו של מבקר המדינה לשמש שומר סף עצמאי ויעיל דווקא במקרים שבהם ביקורת זו היא הנחוצה ביותר".
מזהיר מפני פגיעה בחיי אדם
כאמור, אנגלמן דוחה את הטענה המרכזית בעתירות, שגם נתמכה בצורה לכאורית בידי שופטי העליון, ולפיה אין לו סמכות לעסוק בנושאים כמו המדיניות והאסטרטגיה בתחום הביטחון. חוק יסוד מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה מקנים לו "סמכות רחבה, עצמאות מלאה ואי-תלות מוחלטת בבחירת נושאי הביקורת, וזאת כחלק מהותי מתפקידו המשטרי ומחובותיו הציבוריות של מבקר המדינה".
לשונם של שני החוקים, כוונת המחוקק ותכליתם של החוקים "מוליכים למסקנה ברורה בדבר סמכותו הרחבה של מבקר המדינה לבצע את הליכי הביקורת... גם בנושאים הנוגעים למדיניות, אסטרטגיה וברור עובדתי-חקירתי רחב יריעה, וזאת כל עוד הליכי ביקורת אלה נעשים בגדריה של ביקורת המדינה ובכליה של ביקורת המדינה", מוסיף אנגלמן.
לדברי אנגלמן, "ביקורת המדינה אינה מכוונת לבחינת תוכנן של החלטות 'מדיניות ואסטרטגיה' ואינה עוסקת בשאלת נכונותן לגופן; אלא, ביקורת המדינה מתמקדת באיתור פערים בין נורמה למציאות, בזיהוי ליקויים בתהליכי קבלת החלטות, ביישום מדיניות או בהיעדרה, ובהמלצה על דרכי פעולה לתיקון הליקויים שנמצאו. מתודולוגיה זו, המבוססת על בחינת חוקיות, ניהול תקין, יעילות וטוהר מידות, חלה על כלל פעולות הגופים המבוקרים, בכל דרג ובכל תחום, לרבות 'מדיניות ואסטרטגיה' או נושאים סבוכים מבחינה עובדתית".
אנגלמן מוסיף: "דוחות מבקר המדינה עסקו בעבר בעניינים הנוגעים במדיניות ואסטרטגיה (להבדיל מתוכן המדיניות גופה) ונושאים מורכבים וסבוכים מבחינה עובדתית, ומצאו ליקויים שתיקונם הציל חיים או יכול היה להציל חיים - פשוטו כמשמעו... עצירתה של ביקורת המדינה כעת תגרום לכך שליקויים שנמצאו לא יתוקנו, וליקויים שיכלו להתגלות ולבוא על תיקונם לא יתגלו, ובכך עלולה להיגרם פגיעה, חלילה, בחיי אדם. זוהי בראש ובראשונה פגיעה קשה ובלתי מתקבלת על הדעת באינטרס ציבורי ראשון במעלה.
"גריעתם של נושאי'מדיניות ואסטרטגיה', או נושאים המחייבים 'בירור עובדתי-חקירתי רחב יריעה' בלשון הצו על תנאי מסמכותו של מבקר המדינה, תיצור 'מרחבי חסינות' מביקורת ומבחינה עצמאית חיצונית בלתי תלויה, דווקא בנושאים ליבתיים ובעלי השלכות הרות גורל, כגון אלו שהיו בלב המחדל של השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל וביחס לדרגים הבכירים, המדיניים, הביטחוניים והאזרחיים.
"'מרחבי חסינות' כאלה יפערו 'חור שחור' בסמכותה של ביקורת המדינה ועלולים ליצור מצב אבסורדי, בו רק נושאים טקטיים ייבדקו, בעוד שנושאים הנוגעים בסוגיות אסטרטגיות, בהן מעורבים דרגים בכירים, לא ייבדקו ויהיו חסינים מביקורת. זוהי פגיעה אנושה גם בצדק ובאמון הציבור".
הלוי ובר משתפים פעולה בביקורת
אנגלמן טוען עוד: "קביעה כי הביקורת על נושאי 'מדיניות ואסטרטגיה' או על נושאים מורכבים מבחינה עובדתית נעדרת סמכות או בלתי סבירה בעליל, תעניק לכל גוף מבוקר ולכל בעל תפקיד כלי פשוט ויעיל לחסימת ביקורת או לעיכובה, ותיצור אפקט מצנן על מוסד מבקר המדינה עצמו, שיגביל עצמו לעיסוק בסוגיות זניחות בהן לא תתעוררנה טענות להעדר סמכות או ספק לגבי שיקול הדעת. כל ביקורת תוכל להיות מתויגת כעוסקת במדיניות או באסטרטגיה, או ככזו שגלום בה בירור חקירתי-עובדתי רחב יריעה".
אנגלמן מצרף לתגובתו טבלה של פגישותיו עם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו; שר הביטחון לשעבר,
יואב גלנט; הרמטכ"ל לשעבר,
הרצי הלוי; וראש השב"כ לשעבר, רונן בר. עולה ממנה, כי בניגוד לטענות שנשמעו מחוגים פוליטיים בימין - הלוי ובר משתפים פעולה עם הביקורת, קיימו כל אחד למעלה מעשר פגישות והאחרונות שבהן היו בחודש הנוכחי.