המשטרה אינה מאשרת לצה"ל לבצע פעולה אכיפה יזומות לאיתור משתמטים חרדים, בשל החשש מפני הפרות סדר נרחבות. המשטרה גם אומרת, כי ריבוי המשימות המוטלות עליה אינו מאפשר לה להקצות כוחות לסיוע למשטרה הצבאית, ומאותה סיבה היא יכולה להחזיק רק לזמן קצר מאוד עריקים שהיא לוכדת במקרה. כך נמסר (17.2.26) בדיון המעקב החודשי שקיימה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בנושא השתמטות החרדים. הדיון התקיים מיד לאחר המהומות הקשות בבני ברק, בהן ניסו מאות חרדים לפגוע בשתי חיילות שהגיעו לעיר במסגרת תפקידן, אך לא הייתה בו התייחסות ישירה לאירוע. בהדהוד לדברי המשטרה ולפיהן אותה פעילות לא תואמה איתה, אמרו נציגיה בדיון שהיא תשקול את האפשרות לסייע לצה"ל אם יעביר לה תוכנית מפורטת לפעילות מתוכננת - אך לא במרכזי הערים החרדיות. מיארה הגיבה באומרה, כי מדובר בתמונה קשה, שאינה מתיישבת עם חובתם של כל גורמי המדינה לאכוף את החוק. "משמעות הדברים, כפי שחידדו גורמי הצבא, היא פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס, אי מיצוי פוטנציאל הגיוס ותוצאה של אכיפה לא שוויונית". בפועל, קיבלה מיארה את עמדת המשטרה וקבעה שצה"ל יציג למשטרה תוכנית קונקרטית לפעולות אכיפה שיתואמו איתה. הנתונים שהציג צה"ל בדיון מצביעים על המשך מגמת העלייה בגיוס החרדים, אם כי המספרים המוחלטים עודם נמוכים מאוד ורחוקים מלמלא את הצרכים. מספר המתגייסים בשלישון הראשון (מ-1.7.25) היה גבוה יותר מ-1,100 - המספר שנמסר בדיון הקודם; יש עלייה בגיוס לתפקידי לוחמה ועלייה משמעותית יותר לתפקידים תומכי לחימה. מספר המיועדים לגיוס שהוצא להם צו 12 - דהיינו, הזימון האחרון לפני שיוכרזו כעריקים - עומד על 43,000; מספר המשתמטים הוא 33,000; בשני המקרים, החלק הארי הוא חרדים. גורמי המקצוע ממשרדי הביטחון והאוצר שבו והדגישו את הצורך בצעדי אכיפה אישיים, במיוחד שלילת הטבות כלכליות. צה"ל מצידו מעריך שתוך חודשיים יוכל להחמיר את צעדי האכיפה, כולל הרחבת סמכויותיהם של קצינים לשלוח למחבוש והורדת הרף לטיפול בידי הפרקליטות הצבאית בבתי הדין הצבאיים.