חשיפה עיתונאית רחבת היקף של עיתון הפיננשל טיימס (Financial Times), המבוססת על דליפת תכתובות דואר אלקטרוני, חושפת רשת הברחות נפט רוסית אדירת ממדים שגלגלה על-פי ההערכות כ-90 מיליארד דולר. הפרשה, שנחשפה בעקבות טעות אנוש פשוטה של שליחת אימייל לנמען הלא נכון, מספקת הוכחות חותכות לאופן שבו מוסקבה מצליחה לשמר את הכנסותיה מאנרגיה למרות הסנקציות הבינלאומיות הכבדות שהוטלו עליה מאז הפלישה לאוקראינה. המסמכים שהודלפו מפרטים את פעילותו של "צי הצללים" הרוסי, המורכב ממכליות ישנות הפועלות תחת דגלי נוחות ומחליפות בעלות לעיתים תכופות כדי לטשטש עקבות. הרשת השתמשה במערכת פיננסית מקבילה, שכללה העברות כספים דרך בנקים במדינות המפרץ ובמזרח הרחוק, תוך זיוף מסמכי מקור של הנפט כדי להציגו ככזה שהופק מחוץ לרוסיה. מנגנון ההונאה והעקיפה חשיפת המידע המאסיבית מאפשרת לגורמי אכיפה ומודיעין כלכלי במערב להבין את העומק של התשתית הלוגיסטית שהקימה רוסיה לצורך עקיפת מגבלות המחיר:

• שימוש בחברות קש: הקמת מאות ישויות משפטיות בשיטת "שיקוף" שנועדו להפריד בין המקור הרוסי לרוכש הסופי.

• זיוף נתוני מיקום: שימוש בטכנולוגיות לשיבוש אותות GPS של מכליות כדי להסתיר את עגינתן בנמלים רוסיים בים השחור.

• ערבוב דלקים: ביצוע העברות מוסוות ממרקחת למרקחת בלב ים לצורך ערבוב נפט רוסי עם נפט ממקורות אחרים.

הפרשה מדגישה את הקושי המובנה באכיפת סנקציות בשוק האנרגיה העולמי, כאשר הביקוש לנפט זול גובר לעיתים על המחויבות הפוליטית למשטר הסנקציות. גורמים משפטיים מעריכים כי המידע שנחשף ישמש כבסיס להטלת סנקציות אישיות נוספות על אנשי עסקים ובכירים במערכת הפיננסית הרוסית שהיו מעורבים בניהול הרשת.