בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה כנגד אל על בטענה לפגיעה בפרטיותם של נוסעיה על-ידי התקנת מצלמות נסתרות המכוונות לאזורי הישיבה של הנוסעים במטוסיה. לדברי המבקש, עו"ד אייל סברו, תושב תל אביב ובעליו של משרד חקירות, המשמש כחבר מועדון הנוסע המתמיד בדרגת פלטינום, באחת מנסיעותיו האחרונות במחלקת עסקים הוא נחרד לגלות כי מותקנות מצלמות נסתרות המכוונות אל מושבי הנוסעים והמרחב האישי והפרטי הסמוך אליהם, באופן המאפשר תיעוד רציף של התנהלותם. מצלמות אלו, כך נאמר בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, הותקנו ללא כל הודעה לנוסעים, ללא שילוט או גילוי נאות, וממילא ללא קבלת הסכמתם לכך שהם מצולמים ומוסרטים במהלך הטיסה. לטענת המבקש, מדובר בפגיעה עמוקה ומהותית בפרטיותם של נוסעים באופן המסב להם נזק משמעותי; עצם האפשרות לפיה הם מתועדים בחשאי במנעד רחב של מצבים אנושיים ואישיים, יוצרת תחושת חדירה חמורה, משפילה ומטרידה. המבקש מציין כי קיים חשש סביר לקיומן של מצלמות נוספות במטוסים אשר הנוסעים כלל אינם מודעים להן, ומדובר בתחושה מצמררת של פיקוח בלתי נראה החותרת תחת בסיס האוטונומיה, הכבוד והפרטיות שצריכים להיות שמורים לכל אדם, ובייחוד במרחב רגיש וסגור כמו תא הנוסעים של המטוס. לדברי המבקש, נמסר לו מאל על כי התנהלותה אינה מפרה את החוק, אך לטענתו לא היה בפרטים אשר הוצגו בפניו - ואשר לשיטתה אמורים היו להניח את דעתו - כדי ללמד על כך שהחברה פועלת כדין. לטענתו, אל על לא נקטה כל זהירות שכן התקינה מצלמות נסתרות המתעדות באופן חזותי, ואולי אף קולי, את הנוסעים, בניגוד להנחיות המחייבות של הרשות להגנת הפרטיות בנוגע לשימוש במצלמות מעקב. בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד אסף לוין, יונתן ניסנהויז ודור רומנו נאמר כי ככל שאל על תטען כי הצבת המצלמות נעשתה משיקולי ביטחון תעופתי, אין בטענה זו כדי להקנות לה פפור מהוראות הדין, ובוודאי שאין בכך כדי להתיר פגיעה חמורה בפרטיות הנוסעים בדרך של צילום נסתר ללא יידוע. זאת, ביתר שאת בהתחשב בכך שמדובר בגורם פרטי הפועל משיקולים מסחריים, המחויב בהקפדה יתרה על גבולות הפגיעה בפרטיות. טרם התקבלה תגובתה של אל על.