גלעד פרץ, בעל עסקים בארה"ב ומשתתף בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", הגיש תביעת דיבה בסך מיליון שקלים כנגד חברות אנדמול ישראל ורשת מדיה, המפיקות והמשדרות של התוכנית, בטענה כי מצא עצמו קורבן למניפולציה עריכתית שהציגה אותו כ"גבר אלים ומסוכן". לדברי פרץ, הוא הגיע מארה"ב לישראל במטרה להשתתף בתוכנית בעקבות פניותיה של המפיקה, חברת אנדמול, אשר הבטיחה לסייע לו לבנות את עתידו המקצועי בישראל בתחום הבידור והעסקים. במבוא לתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, נאמר כי עניינה אינו בעצם הסמכות החוזית להפסיק השתתפות בתוכנית, אלא באופן שבו בחרו הנתבעות להפעיל סמכות זו: הצגת האירוע לציבור באמצעות עצירת שידור בערוץ ה"לייב", טיזרים, הדלפות טרם הודעה רשמית והימנעות מהכחשה מפורשת של אלימות - באופן שיצר בציבור מצג שווא חד וברור כי התובע "אלים". לדברי התובע, באחד הימים, בעקבות עימות שהתפתח בבית האח הגדול לאחר שאחת המשתתפות בתוכנית הטיחה בו אמירה פוגענית שנגעה בליבת זהותו כאב: "אני מקווה שהילדים שלך רואים איך אבא שלהם מתנהג", אירעה התרחשות שבמהלכה הוא היה יעד לאחיזה או הסתערות פיזית מצד משתתף אחר, פוסט-טראומטי, שבהמשך אף הודה בפניו כי אכן חווה התקף פוסט-טראומה בעת האירוע. לטענת התובע, הוא ביקש מאותו משתתף להניח לו ולהפסיק את האחיזה בו, אך משלא עשה כן, הוא פעל להשתחרר ולהתגונן בעצמו, כאשר מצא עצמו חבול ועם סימנים אדומים על גופו. לטענתו, חרף היותה של התוכנית "סביבה מבוקרת" וחרף שליטת הנתבעות בכל המתרחש בבית, הן לא נקטו אמצעים סבירים למניעת הסלמה ולמניעת הפגיעה בו, על-אף שהאירוע התרחש לעיני המצלמות וגורמים מטעם ההפקה המצויים במקום. לטענת התובע, תחת למסור לציבור אמת בהירה לפיה לא הייתה כל אלימות מצדו ולמנוע פגיעה בו, יצרו הנתבעות והפיצו במישרין ובמשתמע מצג שווא כאילו נקט באלימות. זאת, בין היתר, באמצעות עצירת שידור הלייב בערוץ 26 לפרק זמן משמעותי - עצירה חריגה שיצרה אצל הצופה הסביר תחושה כי מדובר באירוע אלים וחריג שהוסתר; הדלפות וידיעות טרם הודעה רשמית שיוחסו ל"גורם בהפקה" ותיארו כוונה מצדו לפגיעה פיזית במשתתפת התוכנית שהטיחה כלפיו את האמירה פוגענית; והודעות עמומות על "התנהגות בלתי סבירה" תוך הימנעות מהכחשה מפורשת של אלימות מצדו. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד מיטל הרוש-מרסינו, נאמר כי התנהלות הנתבעות במסגור ההתרחשות, בהדלפות מוקדמות ובהימנעות מהכחשה מפורשת של אלימות, יצרה כלפי התובע סטיגמה ציבורית של "אדם אלים" וגרמה לפגיעה מידית ומתמשכת בשמו הטוב ובמוניטין שלו, וכל זאת עוד בטרם שודר הפרק או חלק ממנו. התובע מציין כי בדקת השידור של האירוע נרשם שיעור צפייה חריג של 34.9% (שיא של 5 שנים בטלוויזיה המסחרית כפי שפורסם), נתון המשקף היקף חשיפה אדיר ואת התועלת הכלכלית-תקשורתית שצמחה לנתבעות מן הנרטיב הפוגעני. לדברי התובע, הנתבעות מנעו ממנו לאחר הדחתו את האפשרות לתיקון הרושם הציבורי שנוצר, ולהפך - הן העמיקו את הפגיעה בדרך של "מחיקה" תדמיתית בכך שלא הוזמן לפרק הגמר ואף הושמט מתמונת סוף העונה שבה נכללו יתר משתתפי התוכנית. טרם הוגש כתב הגנה.