המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, זיכה (24.2.26) את סופיאן מסלוחי מאשמת רצח סוחר התכשיטים מנשה עטר בשנת 1990 - למרות שבשנת 1994 הודה מסלוחי ברצח. הזיכוי בא במסגרת בקשתו של מסלוחי למשפט חוזר ובהסכמת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה; מסלוחי ממשיך לרצות מאסר עולם על רצח שותפו לדירה, סלאח אלהווארי, בשנת 1993. טענותיו של מסלוחי בנוגע לרצח עטר התמקדו באירועים שהתרחשו לטענתו בעת שהיה נתון במעצר בחשד לרצח אלהווארי. סולברג דוחה טענות אלו, אך אומר שלאחר התלבטות - מצא לנכון לקבל את הבקשה בשל חשש לעיוות דין, לנוכח אמירות סותרות של בית המשפט לגבי אמינותו של מסלוחי בתיק נגדו ובתיק בו העיד נגד מי שהואשמו בשותפות לרצח עטר וזוכו. מסלוחי טען, כי היה במצוקה קשה בעת המעצר כהומוסקואל וטרנסג'נדר בן 18 והותקף מינית בידי מדובב שהכניסה המשטרה לתאו. לאחר שנה וחצי במעצר וכשאינו מיוצג, הוא האמין להבטחות החוקרים בדבר הקלות בתנאי מאסרו אם ישתף פעולה, ובעקבות זאת הודה ברצח עטר ונקב בשמות שותפיו הנטענים. עוד טען מסלוחי, כי החוקרים גרמו לו לחשוב שהוא רק עד ולא חשוד ברצח, או חשוד בשוד עטר אך לא ברציחתו. לדבריו, רק בבית המשפט הבין מה מיוחס לו ושוכנע בידי בא-כוחו להודות. עוד התייחס מסלוחי לזיכויים של מי שהפליל כשותפיו לרצח וטען, כי קיימות סתירות מהותיות בין פסק דין לבין הרשעתו שלו. בית המשפט דחה לחלוטין את עדותו נגד השלושה וקבע שהיא בלתי אמינה לחלוטין, נטולת היגיון פנימי ובלתי ניתנת ליישוב עם הראיות. אמירות דומות נאמרו לגבי עדויותיו בנוגע לרצח בלה וינשטיין ורצח אברהם גרינברג, בפסקי דין שבהם גם נמתחה ביקורת קשה על שיתוף הפעולה ההדוק שלו עם צוות החקירה (שעסק בכל שלושת התיקים). סולברג אינו מקבל את הטענות לגבי ניהול החקירה, באומרו שגרסתו של מסלוחי מותירה שאלות רבות ללא מענה ואינה עולה בקנה אחד עם לוח האירועים. כאשר מסלוחי עצמו מבקש להיבנות מחוסר האמון שנתן בו בית המשפט בתיקים האחרים, קשה לקבל את גרסתו הנוכחית - מעיר סולברג. מסלוחי גם הגיש תצהיר של עו"ד זיוה באום, שהייתה התובעת בשני המשפטים על רצח עטר, ובו חזרה על חששותיה לגבי הרשעתו, אותם שטחה כבר בתוכנית "עובדה" בשנת 2010. סולברג מציין, כי לאור זאת אין המדובר בראיות חדשות כפי שדורש החוק, ומכל מקום - מדובר בהתרשמות לאחר שנים רבות, ולא בפוטנציאל ממשי לשינוי תוצאות המשפט. כאמור, סולברג קיבל את הבקשה בשל חחש לעיוות דין, למרות העובדה שמסלוחי הודה במסגרת הסדר טיעון ובית המשפט לא בחן בעניינו של המסכת העובדתית - להבדיל מהתיק נגד שלושת הנאשמים האחרים. עם זאת, הקביעות התיק השני מעוררות ספק סביר לגבי אשמתו של מסלוחי. הללו מוליכות למסקנה, כי "להשתלשלות האירועים המתוארת בכתב האישום שעל בסיסו הורשע המבקש, אין על מי - או על מה - להישען, אלא על גרסתו של המבקש עצמו, אשר נמצאה בלתי אמינה, ואף עמדה בסתירה לראיות ולעדויות חיצוניות". סולברג מוסיף, כי גם תמונת-העל תומכת בזיכויו של מסלוחי: "נסיבות חייו הקשות, יוצאות הדופן, של המבקש, ובמרכזה התנהלותם הקלוקלת של חוקריו, שכללה גם מעשים שהדעת אינה סובלת, ואשר בתי המשפט שדנו בשלל התיקים בהם היה המבקש מעורב, ביקרו אותה בחריפות". בחלוף 36 שנים מהרצח, אין זה מעשי להורות על משפט חוזר ולכן אין מנוס מזיכוי.