ועדת הכספים אישרה להמשיך בקידום מס מיוחד על רווחי הבנקים, והדיון הפך לעימות עקרוני: האם מדובר בצעד פיסקלי נחוץ למימון המלחמה - או במהלך שעלול להתגלגל ישירות לחשבון של משקי הבית. ההצעה קובעת מס רווח נוסף בשיעור 15% על בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, כאשר רווחיו בשנה מסוימת עולים ביותר מ־50% מהממוצע בשנים 2018-2022. מדובר בהוראת שעה עד שנת 2030. בשנת 2026 יחול המס באופן יחסי לחלק השנה. האוצר: רווחי יתר חריגים נציגי משרד האוצר הציגו נתונים שלפיהם התשואה להון של הבנקים יותר מהוכפלה עם עליית הריבית בשנים 2020-2021, והמגמה נמשכה גם בשנים האחרונות. בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, נטען כי הבנקים בישראל ניצבים בצמרת התשואה להון בשנת 2024, למעט הונגריה. באוצר הדגישו כי 12 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי הטילו מאז 2023 מיסים חדשים על הבנקים בשל רווחי שיא שנבעו מעליית הריבית, לצד צעדים דומים בבריטניה ובקנדה. לדבריהם, המודל הישראלי ממוקד רווחי יתר ונחשב מידתי יותר ממודלים אחרים. יוראי מצלאוי, סמנכ"ל משרד האוצר, השיב לטענת הבנקים כי הציבור ייפגע משום ש־85% מהמניות מוחזקות בידיו: "נסביר מי זה הציבור, 75% ממניות הבנקים מוחזקים על-ידי העשירון העליון. רק פלח אחד מתעשר מהחזקת המניות, והפגיעה ככל שתהיה תהיה בעשירונים העליונים ולא הנמוכים". עוד טען כי המנגנון מאפשר קיזוז הוצאות ריבית וכי לפי מחקרים בינלאומיים מדובר במודל עדיף שמקטין את הסיכון לגלגול מלא לצרכן. חברי הכנסת: מי ימנע את הגלגול? לצד התמיכה העקרונית במיסוי רווחי יתר, נשמעה ספקנות רחבה באשר ליכולת למנוע את גלגול העלות לציבור.