הוועדה לביקורת המדינה והוועדה לחיזוק הנגב והגליל קיימו (יום ד', 25.2.26) דיון נוקב שחשף את עומק השבר בין הרשויות המקומיות לבין האזרחים והמגזר העסקי בכל הנוגע לגביית ארנונה. במרכז הדיון עמדו נתונים מדאיגים שהציגה עו"ד כרמית פנטון, מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד
מבקר המדינה.
ממצאי דוח המבקר: מחדלים במינהל התקין
על-פי הנתונים שהוצגו בוועדה, בין ינואר 2023 לנובמבר 2025 התקבלו 937 תלונות בנושא ארנונה, כאשר כ-40% מהן נמצאו מוצדקות. הנתון המטלטל ביותר הראה כי ב-70.3% מהמקרים המוצדקים, הרשות פעלה בניגוד למינהל תקין, ובכרבע מהם פעלה ללא סמכות חוקית כלל.
הנושא המרכזי בתלונות (41.8%) היה הקושי בקבלת הנחות, כשעיקר הנפגעים הם אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות ובעלי הכנסות נמוכות. הרשויות שבלטו לרעה בשיעור התלונות המוצדקות הן חריש, טבריה, ירושלים, באר שבע ולוד.
המלונאים: "גבייה על בסיס הצלחה - ללא שיקול דעת"
על-רקע נתונים אלו, הציגו נציגי המגזר העסקי ביקורת חריפה על שיטת הגבייה. אביהו טל, נציג התאחדות המלונות בישראל, קרא לשינוי המודל הקיים: "בכל העולם כבר עברו למודל שבו החיוב נגזר מהרווח - כמו כל מס. בישראל הארנונה הפכה להיטל קבוע, בלי קשר לשאלה אם העסק הרוויח או הפסיד".
טל תקף את הפרטת הגבייה: "הגבייה מתבצעת באמצעות משרדים פרטיים שעובדים על בסיס הצלחה. אין כאן שיקול דעת או חמלה כי מי שדן בחיוב הוא משרד עורכי דין שמתפרנס מעמלה, אין לו אינטרס להקל. כך גביית הארנונה הפכה לתעשיה".
מקרה מבחן: הזינוק של 30% בטבריה
נציגת איגוד לשכות המסחר, אסתר גרינברג, הדגימה את האבסורד דרך העיר טבריה: "המלונות הקטנים נפגעו קשות במלחמה, ובמקום הקלה - העירייה החליטה להוסיף 30% לעלות הארנונה. ההשקעה העירונית בוצעה בקו החוף בלבד, בעוד שמלונות בגב ההר לא נהנו מההשקעה ובכל זאת חויבו בתוספת".
קריאה לרפורמה דחופה
ח"כ עודד פורר: "חייבים רפורמה בארנונה שתייצר מיסוי אחיד עם ודאות. אני קורא למשרד הפנים לשים סוף לחזירות שיש בחלק ממנגנוני הגבייה".
י"ר הוועדה
אלון שוסטר: "התגלו ליקויים מערכתיים - אי-מתן הנחות סוציאליות, חוסר מענה טלפוני ונטל ביורוקרטי כבד שמונעים מהאזרחים את זכויותיהם".
מנגד, נציגי הרשויות המקומיות טענו כי הזינוק בבקשות להנחות נובע מהמצב הכלכלי בעקבות המלחמה, וכי השימוש בחברות גבייה הוא "פרקטיקה לגיטימית". השלטון המקומי קרא לממשלה ליצור ממשק ישיר למאגרי הביטוח הלאומי כדי לייתר את הצורך בתצהירים ולהקל על הציבור במימוש זכויותיו.